ציד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לחיות בר |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להמאה ה-18 |
||
שורה 51:
ציד שנעשה לשם שעשוע וספורט נחשב מעשה שלילי. ב[[תנ"ך]], מוזכרים [[נמרוד]] ו[[עשו]] כציידים, ו[[חז"ל]] במדרשים ייחסו להם תכונות שליליות הנקשרות למלאכת הציד. כך למשל על הפסוק שנאמר לגבי עשו "כי ציד בפיו", דרשו שעשו היה מרמה בני אדם.
גם בהלכה קיימת הסתייגות מציד לשם ספורט. ה[[רמ"א]]{{הערה|1=[[שולחן ערוך]] אורח חיים שטז,ב, בשם ה"אור זרוע".}} פוסק: "ויש אומרים אף בחול אסור לצוד ב[עזרת] כלבים משום מושב לצים". דברים חריפים בעניין כתב הרב [[יחזקאל לנדא]], רבה של [[פראג]] ומגדולי הפוסקים בחציה השני של [[המאה ה-18]] בשו"ת "נודע ביהודה". הוא אמנם מתיר ציד מעיקר הדין, וכותב שאין בדבר משום [[צער בעלי חיים (יהדות)|צער בעלי חיים]], מכיוון שציד הוא בכלל צורכו של בן אדם, אך הוא מסתייג מאוד מציד ספורטיבי: {{ציטוטון|"ואמנם מאד אני תמה על גוף הדבר: ולא מצינו איש ציד רק בנמרוד ובעשו, ואין זה דרכי בני אברהם יצחק ויעקב... ואיך ימית איש ישראלי בידיים בעלי חיים בלי שום צורך, רק לגמור חמדת זמנו להתעסק בצידה?"}}{{הערה|1=שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - יו"ד סימן י.}}.
==ראו גם==
| |||