האיגוד הכל-גרמני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ: Europe (1896), Germanic ethnic groups.png|ממוזער|שמאל|250px|מפה [[אתנוגרפיה|אתנוגרפית]] של אירופה המציגה את פיזורם של דוברי [[שפות גרמאניות]] ([[שפראכבונד]]) בסוף [[המאה ה-19]] {{מקרא|#D07072|גרמנית}}
{{מקרא|#EE9B8D|אנגלית}}
{{מקרא|#FFC8B2|שפות סקנדינביות}}]]
'''האיגוד הכל-גרמני''' (ב[[גרמנית]]: '''Alldeutscher Verband'''; עד [[1894]]: '''האיחוד הגרמני הכללי''', '''Allgemeiner deutscher Verein''') היה ארגון [[גרמנים|גרמני]] [[לאומנות|לאומני]] שנוסד באופן רשמי בבבירה [[ברלין]] ב-[[9 באפריל]] [[1891]]. הארגון עסק בשורה של נושאים, והתרכז ב[[אימפריאליזם]], [[אנטישמיות]], השאלה ה"[[פולנים|פולניתהשאלה הפולנית]]" (בעיקר במערב [[פרוסיה]]) ובמידה פחותה הב[[צרפת]]ים ב[[אלזס לורן]], ותמיכהובתמיכה ב[[מיעוט]]ים גרמניםגרמניים במדינות אחרות.
 
מטרת האיגוד הייתה לטפח ולהגן על ה[[אידאולוגיה]] של לאומיות גרמנית ככוח מאחד (הן של גרמנים תושבי גרמניה והן של גרמנים החיים מחוץ לגרמניה), להחיות את התודעה ה[[פטריוטיות|פטריוטית]] ולטפל ולתמוך ב[[אינטרס]]ים גרמניים בחו"ל. למרות מספרם הנמוך יחסית של חבריו, האיגוד נהנה מהשפעה לא-פרופורציונלית על [[גרמניה]], ורעיונותיו השפיעו על הממשלה והעם הגרמניים.
 
בין מייסדי האיגוד היו [[אלפרד הוגנברג]], [[קרל פטרס]] (Peters) ו[[היינריך קלאס]] (Claß). מטרתם העיקרית בעת הקמת האיגוד הייתה למחות נגד החלטות ממשלה שלדעתם יחלישו את גרמניה. הזרז להקמה היה [[אמנת זנזיבר]]. בהסכם זה, שנחתם ב-[[1890]] בין [[בריטניה]] וגרמניה, עסקועסק בנושאים טריטוריאליים ב[[מזרח אפריקה]], ויתרה גרמניה על שליטה במושבותב[[קולוניה|מושבות]] [[זנזיבר]] ו[[ויטולנד]] (האחרונה כיום חלק מ[[קניה]]); חברי האיגוד התעלמו מהישגים כמו קבלת השליטה באיי [[הלגולנד]], קבלת "[[רצועת קפריבי]]" (Caprivi) שב[[דרום-מערב אפריקה הגרמנית]] וההסכמים שאפשרו את הקמת [[מזרח אפריקה הגרמנית]]. האיגוד היה קשור ל[[איגוד האיכרים]] (Bund der Landwirte) החזק.
בין מייסדי האיגוד היו [[אלפרד הוגנברג]], [[קרל פטרס]] (Carl Peters) ו[[היינריך קלאס]] (Heinrich Claß).
מטרתם העיקרית בעת הקמת האיגוד הייתה למחות נגד החלטות ממשלה שלדעתם יחלישו את גרמניה. הזרז להקמה היה [[אמנת זנזיבר]]. בהסכם זה, שנחתם ב-[[1890]] בין [[בריטניה]] וגרמניה, עסק בנושאים טריטוריאליים ב[[מזרח אפריקה]], ויתרה גרמניה על שליטה במושבות [[זנזיבר]] ו[[ויטולנד]] (האחרונה כיום חלק מ[[קניה]]); חברי האיגוד התעלמו מהישגים כמו קבלת השליטה באיי [[הלגולנד]], קבלת "[[רצועת קפריבי]]" (Caprivi) שב[[דרום-מערב אפריקה הגרמנית]] וההסכמים שאפשרו את הקמת [[מזרח אפריקה הגרמנית]]. האיגוד היה קשור ל[[איגוד האיכרים]] (Bund der Landwirte) החזק.
 
האידאולוגיה של האיגוד התפתחה בהדרגה ל[[תורת הגזע|גזענות]] ביולוגית]], [[דרוויניזם חברתי]] ([[לאמארקיזם]]), [[טוהר הגזע]] והאמונה כי העם הגרמני זקוק לעוד מקום על מנת לשרוד ([[מרחב מחיה]]). משהתפתחה בקרב חברי האיגוד ההכרה העצמית כ"[[גזע עליון]]", הם התנגדו להתערבבות עם גזעים[[גזע (אדם)|גזע]]ים נחותים להשקפתם, כמו יהודים ו[[סלאבים]]. האיגוד התיר בתחילה חברות של יהודים, בתנאי שהם [[התבוללות|התבוללו]] לחלוטין בתרבות הגרמנית. רק בשנת [[1912]], שמונה שנים לאחר מותו של [[וילהלם מאר]], הצהיר האיגוד על גזענות כעקרון יסוד.
 
האיגוד היה נדבך בעיצוב השאיפות הגיאופוליטיות-[[אימפריאליזם|אימפריאליסטיות]] של גרמניה. הפרסום "לו הייתי הקיסר", שיצא מטעם האיגוד ב-1912, קרא לגרמנים לכבוש שטחים במזרח המיושבים על ידי סלאבים "נחותים", וליישב במקומם מתיישבים גרמנים, וכן קרא לגירוש של אוכלוסייה [[פולנים|פולנית]] משטחים פרוסיים. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה הציגו חברי האיגוד עמדות נִציות, ותמכו ב[[אגדת תקיעת הסכין בגב]] של [[אריך לודנדורף]], שהאשים דמוקרטים ו[[סוציאליזם|סוציאליסטים]] שהם בגדו בגרמניה וגרמו לכך שהגרמנים הפסידו במלחמה.
 
האיגוד התפרק בשנת [[1939]] ונטמע בתוך [[המפלגה הנאצית]]. מושגים שטבעו האיגוד ואנשיו הפכו לחלק מה[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] הנאצי, ובהם: "[[מרחב מחיה|Lebensraum]]" (לבנסראום, 'מרחב מחיה'), "[[הדחף מזרחה|Drang nach Osten]]" (דראנג נאך אוסטן, 'הדחף מזרחה') וכן "[[פולקסדויטשה|Volksgruppe]]" כהגדרה למיעוטים גרמניים מחוץ לגרמניה, כלומר לא עוד מיעוט אלא [[לאום|קבוצה לאומית]].
 
[[קטגוריה:אנטישמיות בגרמניה]]