שארל-מוריס דה טליראן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אישיות מסתורית (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אישיות מסתורית (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
במרץ [[1804]] היה מעורב בשערורית חטיפתו והוצאתו להורג של הדוכס מאניין, אריסטוקרט צרפתי גולה שנחשד כי הוא חותר נגד נפוליאון, נחטף מ[[גרמניה]] לצרפת, והוצא להורג, מעשה שעורר שערורייה דיפלומטית בינלאומית. על מעשים אלו העיר, תוך שהוא טובע את האימרה המפורסמת – "מעשה זה הנו גרוע מפשע – זו הייתה שגיאה".
במאי [[1804]] מונה על ידי נפוליאון למשרת "סגן הבוחר" של האימפריה הצרפתית. בשנה זו רכש טירה למגוריו - "שאטו ואלנסיי". בשנת [[1806]] מונה לנסיך [[בנוונטו]] (עיירה במחוז [[קמפניה]] ב[[איטליה]]), אך בשנת [[1807]] התפטר<ref>באותה שנה (1807) התפטר גם מתפקידו כשר החוץ</ref> עקב התנגדותו לברית הרוסית-צרפתית. הקרע בינו ובין נפוליאון החריף עד לנתק גמור בשנת [[1812]], עת התקיף נפוליאון את [[רוסיה]]. נאמר כי תככיו המתמידים של טליראן גרמו לנפוליאון לכנותו בפניו "גרב משי ממולאת בצואה", לכך הגיב השר בקרירות "חבל שאיש כה דגול חונך בצורה כה גרועה".
כאשר הוחלף נפוליאון ב[[לואי ה-18]] באפריל [[1814]], היה טליראן אחד מיוזמי [[הרסטורציה]] של [[בית בורבון]], ואף התנגד לחוקה החדשה לפיה מלך לואי. טליראן היה הנושא ונותן הראשי מטעם צרפת ליד שולחן [[קונגרס וינה]]. מטרותיו של הקונגרס, אשר הרוח החיה בו הייתה המדינאי הארכי-שמרני [[מטרניך]], היו לשמור על הסדר שהיה קיים ב[[אירופה]] ערב המהפכה, ולמנוע נטיות ל[[ליברליזם]], ולעצמאות של עמים אל מול אימפריות ושליטים שושלתיים. קונגרס וינה היה תגובת הנגד של אירופה הוותיקה אל מול רעיונות המהפכה הצרפתית לדמוקרטיה, ליברליזם, וזכות ההגדרה העצמית, בשמם לחמו ומתו מיליוני צרפתים, ובשמם פעל טליראן במשך שנים רבות.
| |||