נתיב ימי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמה העבודה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Shipping routes red black.png|250px|ממוזער|שמאל|צפיפות תנועת כלי שיט באוקיינוסים כיום]]
[[קובץ:16th century Portuguese Spanish trade routes.png|250px|ממוזער|שמאל|נתיבי סחר ספרדיים ופורטוגזיים במאה ה-16]]
[[קובץ:Imperial Federation, Map of the World Showing the Extent of the British Empire in 1886 (levelled).jpg|250px|ממוזער|שמאל|הנתיבים הימיים בשיא [[האימפריה הבריטית]], 1886]]
'''נתיב ימי''', '''נתיב שיט''' או '''נתיב סחר''' הוא מסלול מותווה ומוסכם לתנועת [[כלי שיט]] ב[[ים]], [[אוקיינוס]] או [[גוף מים]] גדול אחר. נתיב השיט נבחר תוך התחשבות ב[[רוח]]ות (כגון [[רוחות הסחר]]), [[זרמי ים]] ומכשולים (כגון [[שרטון|שרטונים]], [[קרחון|קרחונים]], [[איים]] וכדומה). הנתיב הימי מחייב לעתים מעבר בנקודות מפתח ([[מיצר ים|מיצרים]], מעברים בין איים וכדומה) בנקודות המפתח התפתחו נמלים מחד (למשל [[נמל סינגפור]]), ואתרי סיכון ל[[שוד ים]], מאידך.
== היסטוריה ==
ב{{ה|עת העתיקה}} התבצע חלק ניכר של השיט סמוך ל[[חוף|חופים]], לשם בטיחות וקלות [[ניווט]]. עם זאת היו מסעות ימיים שנעזרו בסחף זרמי ים וידע לגבי משטר רוחות שסייע לניווט ותנועה למרחקים נרחבים יותר (למשל על ידי ה[[ויקינגים]] או מתיישבים [[פולינזים]]).
החל משלהי [[המאה ה-15]] נעזרו אירופאים, [[מגלה ארצות|מגלי ארצות]] וסוחרים במשטר "[[רוחות הסחר]]" על מנת לחצות אוקייאנוסים ולהגיע לחופי [[מערב אפריקה]] ו[[אמריקה הדרומית]] ו[[אמריקה הצפונית|הצפונית]]. [[ספינת מפרש|ספינות המפרש]] היו זקוקות לרוחות ונעזרו גם בזרמי ים וכך נעו בנתיבים מוגדרים, דבר שאיפשר גם את התפתחותו של [[שוד ים|שוד ימי]], כאשר שודדים יכלו לארוב לספינות עמוסות סחורות בנקודות מעבר ידועות ובמיצרים הכרחיים למעבר (למשל באזור [[האיים הקאריביים]] וב[[מיצר מלאקה]]). גם לאחר זניחת ספינות המפרש לטובת [[ספינת קיטור|שימוש בקיטור]] עדיין היה ערך רב להסתייעות במשבי הרוח וזרמי הים וכן למעבר בנתיבים בעלי עומק ורוחב מספיק לספינות שהלכו וגדלו.
באוקטובר [[1854]] אירעה התנגשות ימית בין הספינה האמריקאית SS Arctic לבין הספינה הצרפתית SS Vesta מול חופי [[ניופאונדלנד]] בעת [[ערפל]] כבד. בתאונה שקעה ה-''Arctic'' ולמעלה מ-350 איש מצאו את מותם. בעקבות התאונה פותחו בארצות הברית תקנות רבות הנוגעות לבטיחות תנועת ספינות קיטור (בהן צפירה ב[[צופר (רכב)|צופר ערפל]], נשיאת [[סירת הצלה|סירות הצלה]] ו[[חגורת הצלה|חגורות הצלה]] לכל הנוסעים ועריכת תרגולי הצלה לצוות) במקביל עלתה החשיבות של ניהול והסדרה של התנועה הימית. בשנת [[1855]] פרסם [[מת'יו מורי]] מטעם [[הצי האמריקאי]] חוברת הדרכה רשמית בשם ''Sailing Directions'', אשר כללה תוכנית מפורטת לנתיבי שיט מומלצים ומחייבים ב{{ה|אוקיינוס האטלנטי}}, תוך התמקדות ב[[קו רוחב|קווי הרוחב]] מעל 42 (שם סכנת הערפל והקרחונים, בצירוף עם עומס התנועה הימית, הפכה משמעותית ומסכנת-חיים). בשנת [[1898]] חיבר הצי האמריקאי, בצוותא עם חמש מפעילות קווי הספנות הגדולות בעולם ([[קונארד ליין]], [[וייט סטאר ליין]], [[אינמן ליין]], [[נשיונל ליין]] ו[[גויון ליין]]) אמנה לא-מחייבת בשם North Atlantic Track Agreement (הסכם הנתיבים הצפון- אטלנטיים) שקבעה נתיבי שיט מומלצים. להסכם נוספו עם הזמן חברות נוספות והוא קיבל תוקף של תקנה עם כינון [[האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים]]. הנתיבים המקוריים שהוצעו נשארו ללא שינוי ניכר עד [[1924]] ורבים מהם משמשים אף כיום.{{הערה|[https://www.britannica.com/technology/shipping-route#ref140325 הערך נתיב ימי מן האנציקלופדיה בריטניקה]}}
אחת הסיבות שאיפשרו כינונם של נתיבי שיט מוסכמים ובטוחים ברחבי העולם הייתה העובדה שבמאה השנים שבין [[1815]] ל-[[1914]] שלטה [[בריטניה]] בכל נתיבי השיט החשובים. [[הצי הבריטי]] הגן על נקודות מעבר קריטיות והחברות הבריטיות שלטו בנתיבי הסחר והסדירו את התנועה הימית.
== מעברים ימיים ==
על מנת לקצר נתיבי שיט, למנוע מעקפים גדולים, להוזיל על ידי כך את עלויות המשלוח הימי ולצמצם את סכנותיו, נחפרו תעלות קישור המחברות גופי מים. הן ברמה מקומית, כגון [[תעלת קורינתוס]] ב[[יוון]] והן ברמה גלובלית כמו [[תעלת סואץ]] (נחנכה ב-[[1869]]) המשמשת למעבר [[אונייה|אוניות]] מ[[מזרח אסיה]], [[האוקיינוס ההודי]] ו[[הים האדום]], ל[[הים התיכון|ים התיכון]] ול[[אירופה]] וחוסכת את הקפת אפריקה. ו[[תעלת פנמה]] ([[1914]]) המחברת את האוקיינוס האטלנטי ל{{ה|אוקיינוס השקט}} וחוסכת את הקפת אמריקה.
דרך נוספת ל"קיצור דרך" בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט היא פיתוחם של מעברים דרך [[אוקיינוס הקרח הצפוני]]: [[המעבר הצפון-מזרחי]] ו[[המעבר הצפון-מערבי]]. מעברים אלה אמנם פתוחים זמן קצר בשנה בשל חסימתם בקרח, אך הם מהווים קיצור ניכר בזמן מסע ימי בין נקודות בצפון כדור-הארץ.
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.2wglobal.com/global-network/route-maps/route-maps-list/ אתר מפות נתיבי ימיים], האתר מציג נתיבי סחר ונמלים עיקריים באופן סכמטי (על הבסיס הרעיוני של [[מפת הרכבת התחתית של לונדון]]) ולא יכול לשמש לניווט ימי
* [https://cargofromchina.com/shipping-routes/ נתיבי סחר ימי מסין]
* [http://www.worldshipping.org/about-the-industry/global-trade/trade-routes טבלאות עומס על נתיבי שיט], בהיבטי נפח [[מכולה|מכולות]] משונע בשנה ומספר קווי שירות מסחריים, אתר האיגוד הבינלאומי לסחר ימי
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:נתיבי שיט|*]]
| |||