גולאג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לעבירה פלילית |
|||
שורה 27:
פרויקט שכשל, יבול גרוע, תאונות ומכסות ייצור שלא מולאו - כל אלו יוחסו לשחיתות, בגידה וחבלה, ו"חבלנים" להטלת האשמה נמצאו בהמוניהם. באותו זמן, תוכנית התיעוש המזורז הביאה לדרישה גדולה לכוח אדם זול ומעצרים סיטונאיים בוצעו השכם והערב. את הכלי הנוח ביותר להאשמה מזורזת סיפק סעיף 58 (פשעים נגד המדינה והעם) בחוק הפלילי של ברית המועצות, שנתן לשלטון כוח ללא מצרים על נתיניו. משפטי ראווה קצרים, בהם לא היו לנאשמים כל זכויות שהן, הסתיימו בגזר הדין של הגליה לגולאג. הלשנות היו אחד מכלי האכיפה השכיחים ביותר בברית המועצות של סטלין. למשל, הבעת דעה [[ציונות|ציונית]] בקול רם נחשבה ל[[תעמולה]] אנטי סובייטית שהעונש עליה יכול היה להגיע ל-10 שנות מאסר בגולאג.
בתחילת [[שנות השלושים]] ובאמצען הגיעה ה[[טוטליטריות]] בברית המועצות לשיאה. כל סימן של "[[בורגנות]]" היווה עילה למאסר מיידי בגולאג. האמרה המיוחסת ללנין בהקשר זה היא "כאשר חוטבים עצים – ניתזים שבבים" ("Лес рубят — щепки летят"){{מקור}}. אוכלוסיית הגולאגים עלתה דרמטית: בשנים [[1931]]-[[1932]] אוכלוסיית הגולאגים עמדה על 200,000 אסירים לערך; ב-[[1935]] - כמיליון, ולאחר [[
במחצית השנייה של [[1941]] אוכלוסיית הגולאגים הצטמקה מאוד, בעיקר עקב "שחרור" מסיבי ושליחת האסירים לחזית ([[צבא אנדרס]] שקם בסוף 1941 הורכב רובו ככולו מפולנים, "אויבי העם", שהוגלו משטחי הכיבוש במזרח פולין בשנים [[1939]]-1941 ושוחררו בעבור נכונותם להתגייס), אך גם עקב צמצום חד בפשיעה בשנים [[1942]]-[[1943]]. לאחר המלחמה שוב עלה מספר האסירים והגיע לשיא של 2.5 מיליון בראשית [[שנות החמישים]], חלקם אמנם עריקים ובוגדים מהמלחמה, אך רבבות מהם היו שבויים רוסיים שלחמו בנאמנות עד נפילתם ב[[שבי]], שוחררו מהשבי והואשמו (קולקטיבית) בבגידה. הנפילה בשבי נחשבה לבגידה ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] וחייל שנפל בשבי היה צריך להתאבד או לנסות לברוח. מספר רב של אזרחים סובייטיים נשלחו אף הם לגולאגים, בעיקר מאזורים שנכבשו על ידי ה[[נאצים]] - בחשד ששיתפו עמם פעולה.
| |||