דלאוור – הבדלי גרסאות

הזיכיון להקמת המושבה ניתן ל[[ויליאם פן]] בשנת [[1682]] על ידי מלך [[אנגליה]] [[ג'יימס השני, מלך אנגליה|ג'יימס השני]] עוד בהיותו הדוכס מיורק, והמושבה הייתה בהתחלה חלק ממושבת [[פנסילבניה]]. בשנת [[1704]] הפכה למושבה עצמאית ולה בית נבחרים עצמאי, ובשנת [[1710]] הוקמה מועצה מבצעת נפרדת מזו של פנסילבניה.

 

הפשרה שהוצעה לבסוף על ידי בית המשפט הייתה קביעת קו גבול - [[קו מייסון דיקסון]] שמופה על ידי [[צ'ארלס מייסון]] ו[[ג'רמיה דיקסון]] בין השנים [[1763]]–[[1767]], והמהווה כיום את הגבול בין דלאוור למרילנד, וחלק מהגבול בין דלאוור ופנסילבניה.

 

החוקה הנוכחית של דלאוור - הרביעית במספרה של מדינה זו, [[אומצה]] בשנת [[1897]], וקובעת כי למדינה שלוש רשויות - מבצעת, מחוקקת ושופטת. הרשות המבצעת בדלאוור מורכבת מהמושל, סגן המושל, התובע הראשי, מזכיר המדינה, שר האוצר, State Controller, State treasurer, Insurance Commissioner, ושר החינוך. כל בעלי התפקידים נבחרים בנפרד לתקופה של ארבע שנים, ומוגבלים בשתי כהונות. ייתכן מצב בו ברשות המבצעת יושבים נבחרים ממפלגות שונות. הבחירות לתפקידים מתקיימות באותו הזמן. המושל הנוכחי של דלאוור הוא [[ג'ק מרקל]], חבר [[המפלגה הדמוקרטית]].

 

 

 

דלאוור היא מדינה [[ליברליזם|ליברלית]] באופייה, ומאז [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1992|מערכת הבחירות של שנת 1992]] היא מצביעה באופן קבוע למפלגה הדמוקרטית. בנוסף רוב מצביעיה הרשומים חברי המפלגה הדמוקרטית.