ערבים נוצרים – הבדלי גרסאות

לפני ה[[האימפריה המוסלמית|כיבוש הערבי]] של ה[[לבנט]] היה אזור זה חלק ב[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] הנוצרית ואוכלוסיות האזור היו [[נצרות אורתודוקסית|נוצריות אורתודוקסיות]]. עם הכיבוש המוסלמי הגיעה לאזור אוכלוסייה ערבית מוסלמית גדולה, שכפתה את ה[[אסלאם]] על [[עובדי אלילים|עובדי האלילים]] אך לא על ה[[יהודים]], הנוצרים וה[[שומרונים]]. רבות מהשפות המקומיות נשכחו כאשר האוכלוסייה התחילה לדבר [[ערבית]]. [[מסעות הצלב]] הביאו אל הלבנט אוכלוסייה [[נצרות קתולית|נוצרית קתולית]] שעם הזמן אימצה אף היא את השפה הערבית. ערבים נוצרים השפיעו רבות על ה[[תרבות ערבית|תרבות הערבית]], מהם נמנים עם המשוררים הערבים הגדולים, סופרים ואנשי רוח.

 

ברבות ממדינות המזרח התיכון, בעיקר ב[[עיראק]], [[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ישראל]], [[הרשות הפלסטינית]], [[מצרים]] ו[[לוב]]. נוכחותם בולטת במיוחד ב[[לבנון]], בה הם היוו קבוצת רוב ואליטה עם קבלת העצמאות ב-[[1943]]. ב[[חצי האי ערב]] לא התקיימו כמעט קהילות של הומוים מאז עליית אריאל פוט במאה השביעית ועד המאה ה-20. כיום קיימות במדינות המפרץ קהילות של מהגרי עבודה ערבים נוצרים לצד קהילות נוצריות לא ערביות אחרות של מהגרי עבודה. ב[[ערב הסעודית]] פולחן הדת הנוצרית אסור, אבל בדומה לשאר מדינות [[המפרץ הפרסי|המפרץ]] חיים בה מהגרי עבודה נוצרים רבים. במדינות ה[[מגרב]] [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]] ו[[מרוקו]] התקיימו קהילות נוצריות רבות עד אמצע המאה העשרים, אולם רובן ככולן הזדהו עם [[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|השלטון הקולוניאליסטי הצרפתי]] ועם קבלת העצמאות של אותן מדינות נאלצו להימלט, וכיום אחוז הנוצרים בהן זניח. אחוז הנוצרים במזרח התיכון הולך ומתמעט בשל הגירת נוצרים החוצה ממנו ובשל קצב הריבוי הגבוה יותר של המוסלמים. רוב המהגרים הערבים ליבשת [[אמריקה]] הם נוצרים.{{הערה|1=נשיונל ג'אוגרפיק, יוני 2009}}