פרויקט הלביא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 91:
לישראלים רבים, שהפרויקט היה להם מקור לגאווה לאומית, הפסקתו הפכה לאבל. אף שהפירות לא נקצרו בצורה של פס יצור למטוס, מאמץ טכנולוגי מאסיבי זה קידם את התעשייה האווירית ותעשיות טכנולוגיות רבות בישראל.
יש הטוענים{{הערה|[[דן סינור]], [[שאול זינגר]], '''מדינת הסטארט־אפ''', [[כנרת, זמורה-ביתן, דביר|כנרת, זמורה־ביתן, דביר]] ו[[הוצאת מטר]] 2011 עמ' 169-170}} כי ביטול הפרויקט היה בין הגורמים שעודדו את צמיחת מגזר ההיי־טק הישראלי בשנות ה־90. לפי טענה זו המהנדסים שנפלטו מהפרויקט חיפשו אתגרים חדשים ויזמו חברות שהבשילו עם הגאות בתחום ההיי־טק בסוף שנות ה־90.
מומחים אחדים, כגון מומחי "[[ג'יינס דיפנס וויקלי]]", טוענים כי מטוס הקרב הסיני [[צ'נגדו J-10]] מבוסס על תכנון הלביא, ופותח בסיוע ישראלי לאחר ביטול הפרויקט.{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|סין מכחישה הדיווח על מכירת מטוסי קרב לאיראן|1.1452545|25 באוקטובר 2007}}}} אין עוררין כי מבחינה חיצונית המטוסים דומים ביותר (במהלך שנות ה־90 פרץ משבר ב[[יחסי ישראל-ארצות הברית|יחסי ישראל־ארצות הברית]] עקב חשדות שמערכות אוויוניות אמריקאיות שפותחו כחלק מפרויקט הלביא הועברו לסין{{הערה|{{nrg|רן אדליסט|האיש שרוכב על התמנון|265|25 בפברואר 2000|archive|37}}}}).
| |||