פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה במשך 8 עד 12 שעות בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]]. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
 
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכנה בצורה מיוחדת ל[[שבת]] (אצל יהודי [[צנעא]] וצפון תימן), ואילו ב[[ארץ ישראל]] נאכלה בסעודת בוקר שבת. כמו כן במהלך תפילת [[שחרית של שבת]], היו שנהגו לצאת מהתפילה{{הערה|קודם [[קריאת התורה]]}} לאכילת הכובאנה, מנהג זה עורר פולמוס בין הרבנים{{הערה|ספר ענף חיים סימן י"ז. פקודי תימן עמוד 250}}.
 
ישנם כמה סוגי כובאנות:
* '''קובאנה 'מפתלה'''': הבצק רך אורירי, אוורירי ומעובד עם הרבה שמן או חמאה. רבים מוסיפים לקובאנה זו [[סוכר]] או [[דבש]]. קובנה זו נאכלת בסעודה חלבית. לעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]].
* '''קובאנה רגילה''': הבצק יותר קשה עם פחות שמן ו[[טעם|טעמה]] נייטרלי למדי, נהוג לאוכלה בסעודות בשריות. יש הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
* '''קובנית''': בשונה מהקודמות, קובנית נאפית בתבנית חד פעמית פתוחה בתנור. ולכן מתקבל טעם שונה לחלוטין (מזכיר [[לחמנייה]]).