|
[[קובץ:משה ראזנבלום.jpg|שמאל|]]הרב '''משה רוזנבלום''' (מכונה '''הרמ"ר'''; [[ה'תר"י]], [[1850]] - [[י"ז באב]] [[ה'תרפ"ח]], [[1928]]) היה [[רב]]מחנך, עסקן ציבורי בחצר [[סופרחסידות חב"ד]] ופעלתן ב[[רוסיה|רוסי]] ומחבר ספרים. מנהל לשכתם של רבי [[שלום דובער שניאורסון]] ובנו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]{{מקור}}, [[מזכיר]] [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לובביץ']], מייסד המוסד "חדר דרוסטוב", מנהל ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, מנהל הלשכה הציבורית מטעם היהדות החרדית בקונגרס היהודים וב[[אספת הרבנים (1910)|אספת הרבנים]]; ידוע בעיקר בשל היותו [[עריכה|עורך]] עיתון הילדים [[האח]]. כתב את הספר "דברי ימי התמימים" המתאר את קורות ישיבת תומכי תמימים בפירוט.
== ביוגרפיה ==
הרב רוזנבלום נמנה עם שלושת הרבנים היחידים ששרבי [[שמואל שניאורסון|אדמו"ר המהר"ש]] [[סמיכה לרבנות|הסמיכם לרבנות]]. השנייםבכתב האחריםידו הםלאחר הרבשבחנם [[דודבעצמו. צבי חן]] והרב יעקב מרדכי בזפלוב רבה של [[פולטבה]].
למד אצל הרב יצחק שלמה יואל שרמן רבה של רובנא. רבי [[שלום דובער שניאורסון |אדמו"ר הרש"ב]] הטיל עליו לחבר כמין "[[קיצור שולחן ערוך|קיצור שלחן ערוך]]" המיוסד על [[שולחן ערוך הרב]] של [[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]] ;. אחרי ששליםשהשלים את כתיבת הספר , נפלה שריפה בביתו בשבת , ובשל האיסור לכבות אש כילתה השריפה אתוהספר ספרונשרף. ▼
בבחרותו למד אצל הרב יצחק שלמה יואל שרמן רבה של רובנא, תלמידו של רבי [[הלל מפאריץ']], יחד עם הרב [[יהודה לייב צירלסון|יהודה ליב צירלסון]], כפי שכותב הרב שרמן אל הרב צירלסון:{{ציטוט|תוכן=גם אודיעך אשר הרב התורני ראזינבלוים אשר למד אתך בצוותא אצלי, והוא כעת מנהל הישיבה תומכי תמימים בלויבאוויץ, יש לי ממנו מכתבים, וזוכר למדך אתו ביחד}}
שימש כ[[מלמד]] בעיר נובגורד-סבירסק עד [[ה'תרס"ט]] - שאז, אז התקבל לעבודתולעבוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיירה [[לובביץ']]. הוא נמנה גם בין חברי הוועד של "איגוד התמימים" יחד עם ששה נוספים. פועלו המפורסם ביותר היה , עריכת השבועון החרדי הראשון לילדים '[[האח]]', שהופיע ברציפות משנת [[ה'תרע"א]] עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשלהי שנת [[ה'תרע"ד]]. מינויומונה כמזכירלמזכיר וראשולראש לשכת הרש"ב והריי"ץ {{מקור}} לא היה לענייני הישיבה בלבד, אלא לכל ענייני הכלל שעסקו בהם. ▼▲[[שלום דובער שניאורסון|אדמו"ר הרש"ב]] הטיל עליו לחבר כמין "[[קיצור שולחן ערוך|קיצור שלחן ערוך]]" המיוסד על [[שולחן ערוך הרב]] של [[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]]; אחרי ששלים את כתיבת הספר, נפלה שריפה בביתו בשבת, ובשל האיסור לכבות אש כילתה השריפה את ספרו.
ב-[[1910]] , היה מנהל הלישכההלשכה שעסקה בהכנת [[אספת הרבנים (1910)|ועידת הרבנים]] והרש"ב העביר באמצעותו את ה'קול קורא' שערך לקראת הבחירות. בשליחות זו נסע אל הרבנים [[דוד פרידמן (פינסק-קרלין)|דוד פרידמן]], [[חיים הלוי סולובייצ'יק|חיים סולובייצ'יק]], [[החפץ חיים|ה'חפץ חיים]]' ו[[חיים עוזר גרודזנסקי]]. ▼▲שימש כ[[מלמד]] בעיר נובגורד-סבירסק עד [[ה'תרס"ט]] - שאז התקבל לעבודתו ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיירה [[לובביץ']]. הוא נמנה גם בין חברי הוועד של "איגוד התמימים" יחד עם ששה נוספים. פועלו המפורסם ביותר היה, עריכת השבועון החרדי הראשון לילדים '[[האח]]', שהופיע ברציפות משנת [[ה'תרע"א]] עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשלהי שנת [[ה'תרע"ד]]. מינויו כמזכיר וראש לשכת הרש"ב והריי"ץ לא היה לענייני הישיבה בלבד, אלא לכל ענייני הכלל שעסקו בהם.
▲ב-[[1910]], היה מנהל הלישכה שעסקה בהכנת [[אספת הרבנים (1910)|ועידת הרבנים]] והרש"ב העביר באמצעותו את ה'קול קורא' שערך לקראת הבחירות. בשליחות זו נסע אל הרבנים [[דוד פרידמן (פינסק-קרלין)|דוד פרידמן]], [[חיים הלוי סולובייצ'יק|חיים סולובייצ'יק]], [[החפץ חיים|ה'חפץ חיים]]' ו[[חיים עוזר גרודזנסקי]].
לאחר שנים יצאה סדרת מאמרים בשם "רבנות מול השכלה" שכתב, והרקע להם היא אסיפת הרבנים הזו. כן נסע אל הרב [[מנחם מנדל חן]] לניז'ין לערוך "פרטיכל" ולהכין ספר תקנות ל"אגודת יראים".
בה'תרע"ד הקים את "חדר דרוסטוב" שהיה מחלקה נודעתשיועד לתלמידים דוברי רוסית אשר ידיעותיהם ביהדות דלות. הרב רוזנבלום ניהל ושימש משגיח במוסד זה. בה'תרע"ו עזב הרש"ב את לובביץ', כךולאחר מתאר הרבשהגיע ל[[ישראל ג'ייקובסוןרוסטוב]] אתעברו רגעילשם הפרידהגם כשעמדהרב לצאתרוזנבלום וכל תלמידיו{{כלומר?|אם הוקם ברוסטוב למה היו צריכים לעבור לשם?!}}. מביתו:
{{ציטוט|תוכן=אני עמדתי בפרוזדור שבתחילת הכניסה לבית כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, לידי עמד הסופר המצויין הווח"ס ויר"א ר' משה ראזנבלום, ואמר: רבי! מיר זאלען זיך זוכה זיין זעהן אינגיכן [=רבי! שנזכה להתראות בקרוב]... ואמר אדמו"ר נבג"מ: איך האף אויף פסח אי"ה [=תקוותי שבפסח אי"ה].}}
בסוף שנת [[ה'תרע"ז]] עבר ל[[פטרוגרד]], עקבלצורך התמנותוניהול למנהל הלישכההלשכה המייצגת את האינטרסים של היהדות החרדית לקראת האסיפה המכוננת ברוסיה, קונגרס היהודים ואסיפת הרבנים הכללית. לאחר מכן עברה הלשכה ל[[חרקוב]]. ▼הרבי לא חזר יותר ללובביץ', אולם ימים ספורים אחרי בואו ל[[רוסטוב]] גלו לשם גם הרב רוזנבלום וכל תלמידיו.
▲בסוף שנת [[ה'תרע"ז]] עבר ל[[פטרוגרד]], עקב התמנותו למנהל הלישכה המייצגת את האינטרסים של היהדות החרדית לקראת האסיפה המכוננת ברוסיה, קונגרס היהודים ואסיפת הרבנים הכללית. לאחר מכן עברה הלשכה ל[[חרקוב]].
לאחר מכן ניהל את ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב.
בה'תרפ"א נערך ברוסטוב משפט-ראווה פומבי, והנאשמים היו ישיבת 'תומכי תמימים' שברוסטוב ומנהליה. הרב רוזנבלום נמנה עם צוות הסניגורים, ובעזבונו נמצא נאום ההגנה שנשא באותו משפט וכן חלק מנאום הסיכום.
הריי"ץ יצא מרוסיה בה'תרפ"ח, ובחודש שבט כתב אליו כי יש אפשרות להשיב את הוצאת עיתון האח. אמנם הדבר לא יצא לפועל. באותה שנה נפטר ב[[רוסטוב]]ברוסטוב.
== ספריו ==
* '''הודעה מפורטת,''' קונטרס הסוקר את תולדות ישיבת תומכי תמימים, בעברית ובגרמנית.
* '''קול קורא,''' קונטרס בענייני [[אספת הרבנים (1910)|אספת הרבנים 1910]] אשר עסק בניהולה.
* ספר הדומה ל"[[קיצור שולחן ערוך]]" המבוסס על [[שולחן ערוך הרב]]. הספר נשרף ו[[חיבור אבוד|אבד]].
== קישורים חיצוניים ==
* יהושע מונדשיין, [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=70&lang=hebrew עורך "האח" – הרה"ח ר' משה רוזנבלום ע"ה], מאתבאתר [[יהושע מונדשיין]]שטורעם
[[קטגוריה:רבני חב"ד במאה ה-20]]
[[קטגוריה:ישיבות תומכי תמימים - חב"ד]]
| 