בנק מזרחי טפחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 59:
===בנק טפחות===
טפחות הוקמה בשנת 1944 על ידי [[הסוכנות היהודית]] כחברה למתן משכנתאות שניות{{הערה|{{דבר||התקציב הציוני בשנות המלחמה|1944/10/25|00204}}}} והושקעו בה כספים של [[קרן היסוד]]{{הערה|{{הצופה||עבודה ושיכון|1944/12/18|00305}}}}{{הערה|{{דבר||הגברת הבניין|1945/01/30|00300}}}}. היא הלוותה כסף לפרוייקטים של שיכון{{הערה|{{הצופה||השיכון החדש בקרית שמואל|1949/09/11|00300}}}} כמלווה נוספת{{הערה|{{דבר||שיכון הפועל במושבה - בעית-מפתח|1949/07/14|00109}}}}. בשנת 1949, שנת הקמתה של [[עמידר]], היא היתה לחברת בת שלה. פעילותה בשנת 1950 היתה מצומצמת כי הממשלה הגדילה את אחוזי המימון של המשכנתא הראשונה דבר שייתר ברוב המקרים את הצורך במשכנתא שנייה{{הערה|{{הבוקר||חברת טפחות בע"מ|1951/08/27|00301}}}}. בראשית 1954 הוחלט שטפחות תעבור לממן פרוייקטים ליצירת מקומות עבודה{{הערה|{{על המשמר||מוסד לעבודות ציבוריות|1954/01/22|00107}}}}, עבודות ציבוריות ועבודות דחק{{הערה|{{דבר||תפקידה החדש של טפחות|1954/01/22|00841}}}}. החברה העניקה הלוואות לרשויות מקומיות לעבודות פיתוח שונות, כמו חיבור יישובים לרשת החשמל{{הערה|{{דבר|חיים בן-צבי|חיבור חשמל לשושנת העמקים|1959/08/17|00313}}}}, פיתוח דרכים{{הערה|{{על המשמר||מועצת עיריית ב"ש אישרה הלוואות פיתוח|1960/12/14|00516}}}} והקמת בתי ספר{{הערה|{{מעריב||הרצליה|1961/03/26|01004}}}} ונודעה כ"בנק עמידר"{{הערה|{{על המשמר||עמידר סוקרת פעולותיה|1960/02/19|02404}}}}. במקביל העניקה החברה הלוואות לצורך בניית חדר נוסף בבתים פרטיים{{הערה|{{הבוקר||עמידר מרחיב פעולותיה|1961/06/09|00703}}}}. בסוף 1961 הוחלט על הפיכתה לבנק למשכנתאות{{הערה|{{על המשמר||טפחות תיהפך לבנק למשכנתאות|1961/12/18|00205
בשנת 1978 קיימה הממשלה משא ומתן למכירת מניותיה בבנק למשקיעים פרטיים{{הערה|{{דבר||האוצר: דבר לא סוכם על מכירת טפחות|1978/05/23|00509}}}} וחברות כלל ומשקיעי ישראל של סם רוטברג טענו שנחתם עמם זכרון דברים על מכירת הבנק להם{{הערה|{{דבר||כלל ומשקיעי ישראל יפנו לבג"ץ למנוע מכירת טפחות|1978/06/06|00203}}}}. בינואר 1979 הסתמן שמניות הממשלה יימכרו למשקיעים קנדיים ולבנק המזרחי{{הערה|{{דבר||לקראת סיום מכירת מניות הממשלה בבנק טפחות|1979/01/09|00224}}}}.
|