תרגומי התנ"ך – הבדלי גרסאות

ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|{{בבלי|מגילה|ג|א}}|שם=מגילה}} וכן ב[[מסכת נדרים]] מצוטט הפסוק מ{{תנ"ך|נחמיה|ח|ח}}: {{הדגשה|וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ}}, ומסבירה הגמרא ש"מפורש" זה תרגום. מכאן שעל פי הגמרא, כבר בימי שיבת ציון היה צורך בתרגום הכתוב. ישנן גם [[הלכה|הלכות]] הנוגעות לתרגום ב[[מסכת מגילה]]. ב{{בבלי|קידושין|מט|א}} כתוב: "המתרגם פסוק כצורתו – בדאי, והמוסיף – מחרף ומגדף". שם מובא גם הפסוק מ[[שמות]]: {{הדגשה|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כד|י}}}}, והגמרא אומרת שהמתרגם 'וחזו ית אלהא דישראל' (="ויראו את אלוהי ישראל") – מחרף; והמתרגם 'וחזו ית מלאכא דאלהא דישראל' (="ויראו את מלאכו של אלוהי ישראל") – בדאי. ואם כן איך צריך לתרגם? 'וחזו ית יקרא דאלהא דישראל' (="ויראו את כבוד אלוהי ישראל"). כאן הגמרא רומזת שיש צורך לקבוע כללים לתרגום.

 

 

===תרגום אונקלוס===