שמורת חוף האלמוגים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Levi-va (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור למפרץ אילת
אין תקציר עריכה
שורה 22:
 
== היסטוריה ==
שונית האלמוגים באילת היא ייחודית מבחינות רבות. היא שונית האלמוגים הצפונית העולם, ומיקומה המבודד במפרץ אילת, בו המליחות גבוהה יותר ויש פחות תנועת מים מברוב הימים, איפשרה התפתחות זנים [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] רבים. השונית בעבר השתרעה על כל החוף המערבי של מפרץ אילת, ועל חלקים מהחוף הצפוני, כך שאורכה היה מעל 12 קילומטר, אך עקב פגיעת האטדםהאדם בה השונית הצטמצמה לשטח קטן מאוד בדרום החוף המערבי, בו הוקמה השמורה, שהחלה לשקם והגדיל מחדש את שטח השונית.
 
השמורה הראשית, '''שמורת חוף האלמוגים''', הוקמה בשנת 1964. שמורה צמודה לה ודרומית יותר, '''שמורת טבע הים הדרומי אילת''', הוכרזה בשנת 2002, ושמורה שלישית, '''שמורת טבע ים האלמוגים''', הוכרזה בשנת 2009.
שורה 52:
בחוף השמורה מפוזרות שמשיות וציליות, עם חנות בה ניתן להשכיר ציוד שנירקול.לאורך החוף מפוזרות עמדות הסבר על השונית, השמורה, ובעלי החיים השונים החיים בה.
 
מדרום לשמורה מצויה שמורת טבע צמודה בשם "[[שמורת טבע הים הדרומי באילת]]", ובה מצוי ה[[פארק המצפה התת-ימי באילת|מצפה התת-ימי]], והיא לא נגישה לקהל.
 
== החי בשמורה ==
{{ערך מורחב|החי במפרץ אילת}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 15808 Diving in Yam Sof.jpg|ממוזער|[[פזית ים סוף|פזיות]] בחוף האלמוגים]][[קובץ:Eilat UnderwaterObservatoryCorals 9883.JPG|ממוזער|[[קיסר הדור]] בשמורה|ימין]]
שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם, והתנאים במפרץ אילת הם ייחודיים גם בעבור שונית אלמוגים, המליחותם ובטמפרטורת המים, ובבידוד המפרץ מימים אחרים. תופעה זו גורמת לכך ש 70% מהפאונה במפרץ משותפת עם בעלי החיים באוקיינוס ההודי, ו 30% מבעלי החיים הם [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] למפרץ, דוגמת [[צבעון פרידמן]], [[טווסון אילתי]], [[יולית ים סוף]] ו[[פרפרון לבן מצח]]. במפרץ ישנם בעלי חיים רבים שאינם נדירים במפרץ או אנדמיים אליו, אך ייחודיים בישראל למפרץ ולשמורה וניתן לראות אותם רק שם, דוגמת [[זהרון מקרין]], [[זהרון הדור]], טריגון נקוד,[[כריש שחור-סנפירים|כריש שחור סנפירים]],[[קופסינון נקוד]], [[פיקסון ים-סופי|פיקסון ים סופי]], [[קרנפון קצר קרן]], [[חלילון חלק]], [[חשמלן פרסי]], [[קיסר הדור]], [[פזית ים סוף]] ועוד.
[[קובץ:Eretmochelys imbricata by Jacek Madejski.jpg|ממוזער|צב ים קרני]][[קובץ:Leatherback sea turtle on the beach Tinglar (5839996429).jpg|ממוזער|צב ים גילדי|ימין]]
שורה 64:
בנוסף יש בעלי חיים שמגיעים למפרץ לעתים רחוקות. דוגמת:
[[קובץ:Whale Shark diagonal.jpg|ממוזער|כריש לוויתן]]
* [[כריש לווייתני|כריש לוויתן]] - כרישי לוויתן מגיעים לעתים למפרץ אילת. בשנות ה-2000 החלו להגיע מספר כרישי לוויתן בודדים למפרץ ולשמורה כמעט כל קיץ, בחודשים אפריל עד יוני, כחלק מהנדידה השנתית שלהם. ההערכות הן שבעבר הייתה אוכלוסייה מתרבה יותר יציבה של כרישי לוויתן במפרץ אילת, שהתמעטה עם הפגיעה במפרץ, ומתחילה לשוב עם שיקום במפרץ.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978392,00.html|title=כריש לווייתן באורך של יותר מ-6 מ' ביקר באילת|newspaper=ynet|access-date=2017-10-20}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.parks.org.il/News/Pages/carish.aspx|כותרת=כריש לוויתן בים אילת|אתר=www.parks.org.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-10-20}}}}[[קובץ:Dugong Marsa Alam.jpg|ימין|ממוזער|[[תחש המשכן]]]]
 
*[[צב ים גילדי]] - צבי ים גילדיים הם נדירים מאוד בחופי ישראל, עם פחות מ 70 תצפיות ב 50 השנים האחרונות, אף על פי שמשנת 2010 החלה לעלות בצורה משמעותית מספר התצפיות בצבים אלה. מדי כמה שנים נצפה צב כזה במפרץ אילת. צבים אלה לא מקננים במפרץ אילת, ומעדיפים את החופים בעלי החול הרך יותר והדק יותר לחופי [[סיני]].{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3852054,00.html|title=ביקור נדיר: צב ים גילדי ענק נצפה באילת|newspaper=ynet|access-date=2017-10-20}}}}
*[[תחש המשכן]] - יונק נדיר שמגיע לעתים לצפון המפרץ למרבדי העשב הטבעיים שם.
 
=== גלריית מינים החיים בשמורה ===
שורה 98 ⟵ 99:
 
== פעילויות שימור ==
 
[[קובץ:Eilat Marine Park.jpg|ממוזער|אלמוג בפארק המצפה התת ימי]]
=== חינוך ===
 
=== הקשר עם המצפה התת-ימי{{הערה|{{Cite news|url=https://www.coralworld.co.il/projects/coral-rehabilitation/|title=שיקום אלמוגים - המצפה התת ימי|date=2016-07-01|newspaper=המצפה התת ימי|language=he-IL|access-date=2017-11-04}}}} ===
[[קובץ:Eilat Marine Park.jpg|ממוזער|אלמוג בפארק המצפה התת ימי]][[פארק המצפה התת-ימי באילת|המצפה התת ימי]] מוביל תכנית שימור ושיקום של [[אלמוגים]]<ref>{{Cite news|url=https://www.coralworld.co.il/en/projects/project-coral-rehabilitation-eilat-underwater-observatory/|title=Coral Rehabilitation - by the Eilat Underwater Observatory Marine Park - Coral World|date=2017-01-23|newspaper=Coral World|language=en-US|access-date=2017-11-24}}</ref>, בה הוא אוסף שברי אלמוגים מהשונית, משקם אותם וגדל אותם בחזרה, ואז מחזיר אותם לטבע. בתכנית אף משתתפים תלמידי תיכון מאילת, ש"מאמצים" אלמוג לשנה עד לשיחרורו. בצורה זו המצפה גם משקם את השונית וגם עוזר לה להתפשט לאיזורים חדשים. הפגיעה העיקרית בשונית באילת הייתה תמותה רחבה של אלמוגים, ו[[הלבנת אלמוגים]], שנבעה מפעילות האדם. פעילויות השימור של המצפה איפשרו לשונית להשתקם באיזורים סביב המצפה, ולהתפשט חזרה דרומה לאיזורים מהם היא נעלמה.<ref>{{Cite news|url=https://www.coralworld.co.il/en/projects/project-coral-rehabilitation-eilat-underwater-observatory/|title=Coral Rehabilitation - by the Eilat Underwater Observatory Marine Park - Coral World|date=2017-01-23|newspaper=Coral World|language=en-US|access-date=2017-11-24}}</ref> המצפה גם מחזיר אלמוגים שבורים למפרץ לאחר שיקום, וגם "שותל" אלמוגים מסביב למצפה ובכך מאפשר לשונית להתפשט לאזורים חדשים. התרחבות השונית גורמת גם להתרחבות אוכלוסיית הדגים ושאר בעלי החיים שחיים בשונית, שזקוקים לה למחייתם.
[[קובץ:Hippocampus jayakari.jpg|ימין|ממוזער|[[סוסון ים דורבני]] במפרץ אילת]]
 
המצפה התת ימי מקדם מספר פרוייקטים לשימור המגוון הביולוגי במפרץ אילת, בהם פרויקט לשימור [[סוסוני ים]] במפרץ אילת<ref>{{Cite news|url=https://www.coralworld.co.il/en/projects/sea-horses/|title=The project of breeding and the reintroduction of sea horses into the gulf of Eilat - Coral World|date=2017-01-23|newspaper=Coral World|language=en-US|access-date=2017-11-24}}</ref>, שבו חיים שני מיני סוסונים ([[סוסון ים דורבני]] ו[[סוסון ים חלק]]). המצפה מחזיק באקווריום בו את שני סוגי סוסוני הים, ובעונת הרבייה מגדל את צאציהם לבגרות בסביבה מוגנת, ואז משחרר אותם למרבדי האצות במפרץ. אוכלוסיית הסוסונים בישראל נפגעה מאוד לאורך השנים, בעיקר בגלל הצטמצמות מרבדי האצות במפרץ, ובשנים האחרונות בזכות פעילות השימור של המצפה ושל רשות הטבע והגנים האוכלוסייה במגמת שיקום. שיקום זה בה יחד עם שיקום של מרבדי האצות הטבעיים במפרץ שהביא איתו עוד מבקרים שהפכו לנדירים במפרץ בגלל צמצום המשטחים, כמו [[תחש המשכן]].
 
== תיירות ==