ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית בישראל) – הבדלי גרסאות

לאחר בוא ניצולי [[השואה]] מארצות אירופה נוצר צורך להקים ישיבה נוספת. הרב זושא וילמובסקי ביקר בשנת תש"ט (1949) בלוד וראה בסמוך לבתי הגרעין הראשון של [[לוד#קהילת חב"ד|שיכון חב"ד לוד]] בניין נטוש בן שלוש קומות. הוא הכריז על המקום כישיבת תומכי תמימים. הישיבה שם כונתה ה"פרדס", משום ששכנה ליד פרדס תפוזים. אחרי חג הפסח תשי"א (1951) התאחדו שתי הישיבות לישיבה אחת, והיא נקראה 'ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/34/6 תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד]}}.

 

 

בשנת תשט"ו (1955) הוקם ב[[כפר חב"ד]] תחת הנהלת הישיבה '[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]]' שיועד עבור העולים החדשים. הוא שילב [[לימודי קודש]] עם לימודי מקצוע. הוא נסגר בתשנ"ו (1996). בשנת תשט"ז (1956) התרחש [[הטבח בבית הספר למלאכה|פיגוע טרור רצחני בבית הספר]] שבעקבותיו קרא האדמו"ר מחב"ד להרחיב את הישיבה ומוסדותיה.

בבניין הישיבה הגדולה בכפר חב"ד היו שתי קומות של פנימיה, ובשנת תש"מ נוספה קומה שלישית. בקומת הקרקע היה אולם לימודים, מטבח וחדר אוכל. ב[[י"ג בטבת]] [[תשכ"ג]] עברו התלמידים המבוגרים מלוד לבניין החדש. בית המדרש לא הספיק עבור התלמידים, וכבר ב[[ב' באייר]] תשכ"ג נערכה הנחת אבן הפינה לבית מדרש חדש. ב[[י"ב בתמוז]] [[תשכ"ו]] נערכה חנוכת הבניין שנקרא ׳בית פנחס׳, על שם החסיד פנחס אלטהויז. באותה חגיגה נערכה מגבית ׳מגן האלף׳, שבה נקראו החסידים לתרום אלף לירות. המגבית אפשרה לישיבה להשלים את הבניין, כולל חדרי לימוד, בשנת [[תשכ"ט]] (1969).

 

 

מלבד המסלול הרגיל - קיים בישיבה מכון ללימודי [[סמיכה לרבנות]] על ידי הרב [[דב טברדוביץ]].

 

==ישיבה קטנה - כפר חב"ד==

 

==לקריאה נוספת==