ישיבה תיכונית – הבדלי גרסאות

הישיבות התיכוניות הראשונות היו כולן [[פנימייה|פנימיתיות]]. חלקן היו בעיר אך חלקן בחרו בכוונה להתמקם ביישובים קטנים, על מנת להרחיק את התלמידים מפיתויי העיר ולאפשר להם להתרכז בלימודים. התלמידים נהגו לחזור הביתה אחת לשבועיים או שלושה שבועות.

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה ב[[ארץ ישראל]], ישיבת [[אלמה (ישיבה תיכונית)|אלמה]], נוסדה מתוך גישה של שילוב לימודי חול הכרחיים עם לימודי הישיבה{{הערה|{{הצופה||מהי ישיבה?|1938/07/01|00205}}}}.

לעומת זאת, הישיבות התיכוניות הראשונות האחרות נוסדו על ידי חניכי ישיבות ליטאיות אשר שללו את לימודי החול. [[ישיבת כפר הרוא"ה]] נוסדה ללא לימודי חול ורק בלחץ ההורים נוספו לימודי חול במבנה נפרד מהישיבה, במסגרת נפרדת ולימודי החול היו לימודי רשות. בישיבת [[היישוב החדש]] הוקדשו שעות מועטות בלבד ללימודי חול והישיבות נאבקו למזער את מספר השעות המוקדשות ללימודים לקראת הבגרות. בתחילה נבחנו התלמידים בבחינות הבגרות כאקסטרנים, בראשית שנות ה-50 היו התיכונים שליד הישיבות התיכוניות לבתי ספר של ערב ומספר השעות שהוקדש ללימודי החול שכללו גם תנ"ך עלה מכ-15 לכ-22 ורצועת הזמן שבין 14:30 ל-18:00 הוקדשה ללימודי חול. בסביבות שנת 1960 היו הישיבות התיכוניות לתיכונים מלאים, שוב בלחץ ההורים ו[[משרד החינוך]] ונגד רצון ראשי הישיבות. גם הטרמינולוגיה השתנתה ובניגוד לשנים ראשונות בהם לימודי החול כונו "טפל", אל מול העיקר שהוא לימוד ה[[תורה]], החלו להשתמש במושג "חשוב" לציון לימודי החול, אך עדיין בניגוד ל"עיקר" - התורה{{הערה|1=הרב [[יהודה קופרמן]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33535&pgnum=176 הישיבה התיכונית במדינת ישראל], בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת [[היכל שלמה]], עמודים 97-98}}.

הישיבות התיכוניות לא ניסו לפתח גישה של השלמה של לימודי החול עם לימודי הקודש כשיטת [[תורה עם דרך ארץ]] ולא הכינו ספרי לימוד תיכוניים עבור החינוך הדתי אלא בקשו לתת את המינימום הנדרש כדי לקבל תעודת בגרות, תוך משא ומתן עם משרד החינוך שנועד לצמצם את לימודי החול ולהוציא מתוכנית הלימודים תכנים לא רצויים להם, כמו [[ספרות]]{{הערה|1=הרב [[יהודה קופרמן]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33535&pgnum=176 הישיבה התיכונית במדינת ישראל], בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת [[היכל שלמה]], עמוד 185}}.

גישה זאת השתנתה עם השנים, במיוחד בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר רבות מהישיבות התיכוניות עברו מהפך של הוצאת הר"מים החרדיים וכניסת ר"מים דתיים לאומיים. כיוםהחל מתחילת המאה ה-21 יש ברבות מהישיבות התיכוניות יחס של כבוד ללימודי החול ודגש על שילוב של תורה עם עבודה.

סדר היום בישיבה התיכונית הוא של יום לימודים מלא. בדרך כלל מהבוקר ועד הצהריים לומדים לימודי קודש כמו [[תלמוד]], [[תנ"ך]] ו[[הלכה]], ובחלקו השני של היום מהצהריים המאוחרים ועד הערב לומדים לימודים כלליים. לאחר מכן מתקיים בדרך כלל "סדר ערב", הכולל שוב לימודי קודש. הלימודים הם נפרדים, המקבילה לישיבה תיכונית אצל בנות היא ה[[אולפנה]].

בישראל של [[2006]] פזורות עשרות רבות של ישיבות תיכוניות ברחבי הארץ, חלקן משתייך ל[[מרכז ישיבות בני עקיבא]].

הישיבות התיכוניות מוגדרות ברובן כמוסד מוכר שאינו רשמי (לפי חוק חינוך ממלכתי -התשי"ג) וככאלה הן זוכות לתקצוב מלא של לימודי התיכון, וחלק גדול מלימודי הגמרא. שכר הלימוד מגיע בישיבות רבות ללמעלה מאלף שקלים לחודש, עקב עלות אחזקת הפנימיה, הכיתות המוקטנות, והצוות החינוכי הרחב.

! שם הישיבה

! מיקומה

! תאריך ייסוד

| [[ישיבת כפר הרוא"ה]] || [[כפר הרוא"ה]] || י' מרחשון [[ה'ת"ש]] || הוקמה כישיבה קטנה והוסבה לישיבה תיכונית

| [[מדרשית נעם]] || [[פרדס חנה]] || [[ה'תש"ה]] ||

| [[ישיבת בני עקיבא מירון]] || [[מירון (מושב)|מירון]] || ז' אדר א' [[ה'תשי"א]]||

| [[ישיבת נתיב מאיר]]|| [[בית וגן]] || ז' באדר [[ה'תשי"ג]] ||

| [[ישיבת מרום ציון]] || [[ירושלים]]|| [[ה'תשי"ד]] || תקופה מסוימת עמד בראשה הרב [[יהודה קופרמן]]

|-

| [[ישיבת הדרום]] || [[רחובות]] || [[ה'תשי"ד]] ||

| [[ישיבת נחלים|ישיבת נחל יצחק]] || [[נחלים]] || [[ה'תשט"ו]] ||

| [[ישיבת תקוות יעקב]] ||[[שדה יעקב]]|| א' אלול [[ה'תשט"ו]] ||

| [[ישיבת בני עקיבא רעננה]] || [[רעננה]] || א' אלול [[ה'תשי"ט]] ||

| [[ישיבת רמב"ם ובית יוסף]] || [[תל אביב]] || ||

| [[ישיבת חורב]] || [[ירושלים]] || [[לפני ה'תש"ך]] ||

| [[ישיבת אור עציון]] || [[מרכז שפירא]] || א אלול [[ה'תש"ך]] ||

| [[ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן]] || [[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] || א' אלול [[ה'תש"ך]] ||

| [[ישיבת בני עקיבא נתניה]] || [[נתניה]] || כ"ו מנחם אב [[ה'תשכ"א]] ||

| [[ישיבת בית יהודה]]|| [[כפר מימון]] || א' אלול [[ה'תשכ"ב]] ||

| [[ישיבת בית שמואל]] || [[חדרה]] || [[ה'תשכ"ב]] ||

| [[ישיבת אהל שלמה]] || [[באר שבע]] || י"ב אלול [[ה'תשכ"ג]] ||

| [[ישיבת נווה הרצוג]] ||[[אשדוד]] || [[ה'תשכ"ד]] ||

|[[ספרא וסייפא]]

הסדרה העלילתית-דוקומנטרית "הישיבה" שהוקרנה ב[[ערוץ 10]] פותחת צוהר לעולם זה, ומספרת את סיפורם האישי והאמיתי של תלמידים ומורים, בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה.

* מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ומעורבותה במערכת החינוך הממלכתי-דתי בישראל:, בספרף מ' אליאב וי' רפאל (עורכים), '''ספר שרגאי - פרקים בחקר הציונות הדתית והעלייה לא"י''', תשמ"ב, עמ' 222-206206–222.

* מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ", בספר: מ' ברויאר (עורך), '''תורה עם דרך ארץ - התנועה, אישיה, רעיונותיה''', 1987, עמ' 253-237237–253.