אפריקה ישראל להשקעות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
←היסטוריה: עדכון |
||
שורה 33:
חברת אפריקה ישראל להשקעות נוסדה בשנת [[1934]] על ידי משקיעים יהודים מ[[דרום אפריקה]] (ביניהם [[יעקב גרי]] שכיהן כמזכיר החברה אחר כך כיו"ר{{הערה|{{הבוקר||חב אפריקה - א"י קיבלה התפטרות יעקב מאיר גרי|1964/12/22|00523}}}}) כדי לסייע בפיתוח [[היישוב היהודי בארץ ישראל]]. שמה המקורי היה 'אפריקה ארץ ישראל להשקעות בע"מ' (Africa-Israel Investments Limited) ורק בשנת 1967 היא שינתה את שמה לשמה הנוכחי. לאחר הקמת המדינה ובמשך השנים הרחיבה החברה את פעילותה המסחרית והפיננסית. בשנת [[1952]] נתמנה למנהל החברה [[דוד הורוביץ]] (שכיהן אחר כך כ[[נגיד בנק ישראל|נגיד הראשון של בנק ישראל]]){{הערה|{{מעריב||דוד הורוביץ,לשעבר המנהל הכללי של משרד האוצר, הסכים לקבל משרת מנהל חברת אפריקה־ישראל להשקעות בע"מ|1952/07/22|00101}}}}.
בשנת [[1955]] הקימה החברה את היישוב [[סביון (יישוב)|סביון]]. בשלב הראשון שווקו במקום מגרשים בני 5 דונם הכוללים שני דונם [[פרדס]], לצורך בנה ביתך{{הערה|{{חרות||הפרבר החדש ליד תל אביב|1954/10/05|00302}}}}. בהמשך הקימה את שכונת רימון ממערב לסביון ושכונת "גבעת סביון" מצפון. בשנת [[1972]] הקימה החברה את [[פארק המדע קריית ויצמן]], בתחום המוניציפלי של נס ציונה, מטרת הפארק הייתה לקשר בין ה[[מדע]] ל[[תעשייה]]{{הערה|{{מעריב||קריית ויצמן למדע|1985/08/27|04100}}}}. בשנת 1985, הקימה את "מתחם קשב" בלוד מרכז המיחשוב של [[בנק לאומי]]{{הערה|{{מעריב||גם לחזון יש תשואה כלכלית|1985/08/27|04300}}}}.
בתחילת [[שנות ה-70 של המאה העשרים]] נרכשה השליטה בחברה על ידי [[בנק לאומי]]. בשנת [[1973]] הפכה לחברה ציבורית ומניותיה החלו להיסחר בבורסה בתל אביב. בשנים 1978 – 1996 שימש [[שלמה גרופמן]] נשיא ומנכ"ל ראשי של החברה{{הערה|{{הארץ|ענת ג'ורג'י|המנכ"ל הקודם, שלמה גרופמן: אין לי צביטה בלב, רק תחושת גאווה|1.976476|24 ביוני 2004}}}}.
===בשליטת לב לבייב===▼
סמל החברה הנוכחי הוא עדכון שנעשה בשנת [[2004]] על ידי [[עדלי סטוק]] ורינת לייבוביץ. המקור עוצב בשנת [[1981]] על ידי [[דן ריזינגר]].
▲===בשליטת לב לבייב===
בינואר 1997 רכש [[לב לבייב]] מבנק לאומי את השליטה באפריקה ישראל לפי שווי של 400 מיליון דולר{{הערה|{{TheMarker|אילן מוסנאים|לב לבייב מצטרף לבעלי העניין המנצלים את העליות: ימכור מניות אפריקה בהיקף של עד 170 מיליון שקל|1.177836|30 ביוני 2003}}}}. לבייב הרחיב במהירות את עסקי החברה על ידי הנפקת [[איגרות חוב]] והנפקה של חברות הבת בבורסה. [[דניה סיבוס]] הונפקה בשנת 2000, [[אפריקה ישראל נכסים]] בשנת 2004, [[אפריקה ישראל מגורים]] בשנת 2006 ו"אפי פיתוח" בשנת 2007. סך הכול בין השנים 1997-2007 גייס כ-6 מיליארד שקלים.
[[המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008]] שגרר עמו ירידה חדה בערך נכסי הנדל"ן של החברה השפיע קשות על החברה, מה שגרם למניית אפריקה ישראל לצנוח בכ-95% מהשיא ולאיגרות החוב להגיע לתשואות של למעלה מ-50%, תשואה אופיינית לחברות שיש ספק גדול לגבי יכולת החזר החוב שלהן. בדו"ח לסיכום שנת [[2008]] הציגה החברה הפסד שיא בסך 4.9 מיליארד שקלים. באוגוסט 2009 הודיעה החברה כי קיים חשש שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד{{הערה|{{TheMarker|מיכאל רוכוורגר|המשבר הכריע את לבייב: יפתח במו"מ על הסדר פריסת חובות; לבייב: יש אנשים שעשו הרבה כסף באפריקה|markets/1.535333|30 באוגוסט 2009}}}}. מספר חודשים לאחר מכן הגיעה החברה ל[[הסדר חוב]] עם בעלי איגרות החוב, שכלל מחיקת חוב ופריסת יתרת החוב, זאת תוך פיצוי בעלי החוב במניות של החברה והחברות הבנות [[אפי פיתוח]] ו[[אפריקה ישראל נכסים]].
בשנת 2015 הפסידה החברה 1.7 מיליארד ש"ח. בדו"ח הכספי לשנה זו נכללה [[הערת עסק חי]]{{הערה|{{כלכליסט|אורן פרוינד|לראשונה מאז 2010: אפריקה ישראל עם אזהרת "עסק חי"; עלות שכרו של לבייב - 12 מיליון שקל|3684714|29 במרץ 2016}}}}. בשנת 2016 הפסידה החברה 2.73 מיליארד ש"ח, וגם בשנה זו נכללה בדו"חותיה הערת עסק חי{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|אפריקה ישראל סיימה את 2016 עם גירעון של 390 מיליון שקל|1.3961804|30 במרץ 2017}}}}.
בשנת 2016 החל משא ומתן על [[הסדר חוב]] שני לחברה, מאחר ולבייב לא עמד בתנאי ההסכם הראשון מ-2009{{הערה|{{גלובס|עומרי כהן|איך ייראה הסדר החוב השני של אפריקה ישראל שבשליטת לבייב?|1001120591|27 באפריל 2016}}}}.
==אחזקות==
| |||