מפת הקרן לחקר ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

המפות שנוצרו לפניה היו ידועות לחוקרים, אבל חלקן היה מבוסס על השערות יוצרי המפות שלא ביקרו בכל אתר ואתר. למשל [[מפת ז'אקוטן]] מ-[[1799]], שחלקה נעשה על פי מדידות של [[הצבא הצרפתי]], ויתרה הושלם על בסיס מפות קודמות. בשנת [[1870]] החלה משלחת של [[הצבא הצרפתי]] למפות את ארץ ישראל אולם לא סיימה את עבודתה משום שנקראה על ידי [[נפוליאון השלישי]] בחזרה., המשלחתולכן הספיקה למפות אזוררק את אזורי [[עכו]] עד [[מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל]], [[הרי נצרת]] [[הר תבור]] ו[[חיפה]]. הצורך במיפוי חדש הועלה לראשונה ב[[ירושלים]].{{הערה|{{קתדרה|דב גביש|מפת הגליל של משלחת המטה הצרפתי הכללי (1870)|61.5|61, ספטמבר 1991}}}} הקרן חקרה את [[ירושלים העתיקה]] וסביבותיה לצורך יצירת מפות מדויקות שיאפשרו התקנת מערכת [[ביוב]] ומערכת אספקת [[מים]] לתושבים. בעקבות כך החליטה הקרן לערוך סקר מדעי כולל של ארץ ישראל וליצור מפה טופוגרפית חדשה.

הסקר החל בינואר [[1872]],. בראש הסקר עמד בתחילתובתחילה קפטן ר. אי סטיוארט (R.E. Stewart), הוא חלה מייד ב[[מלריה]] בעת הכנת קו הבסיס של המפה ליד [[רמלה]]. סטיוארט הוחלף זמנית על ידי טירוויט דרייק (C.F. Tyrwhiitt Drake), עד לבואו של [[לוטננט]] [[קלוד קונדר]] שמונה לתפקיד. בתקופה זו נסקר שטח של כ-500 מייל מרובע שהתרכז באזור ירושלים ו[[שכם]].{{הערה|1=[http://www.archive.org/stream/tentworkinpalest01conduoft#page/n21/mode/2up Tent work in Palestine : a record of discovery and adventure עמ' 21]}} קונדר הגיע לארץ ישראל ביוני [[1872]], ועמד בראש המשלחת עד חודש ספטמבר [[1875]]. בעקבות [[קלוד קונדר#ההתקפה בצפת|התקפה]] על המשלחת ב[[צפת]] שהתרחשה ב-[[10 ביולי]] [[1875]] על ידי תושביה ה[[ערבי]]ם, נפצעו כל חברי המשלחת. בעקבות הפגיעה הופסקה מיידית פעילות המשלחת עד להשלמת החקירה על ידי ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטונות העות'מאניים]]. לאחר סיום החקירה, עזב קונדר את הארץ ב- [[1 באוקטובר]] [[1875]]. לוטננט [[הוריישו קיצ'נר]] שהצטרף למשלחת בשנת [[1874]] כעוזרו של קונדר, והיה איתו בעת ההתקפה, מונה לעמוד בראש המשלחת שחידשה את פעילותה לאחר שנת הפסקה, ועמד בראשה עד שנת [[1877]]. עד לפציעתו של קונדר הספיקה המשלחת לסקור שטח של 4,700 מייל מרובעים, יתרת 1,300 מייל מרובעים שנסקרו, נעשו תחת ניהולו של קיצ'נר.{{הערה|1=[http://www.archive.org/stream/tentworkinpalest01conduoft#page/n13/mode/2up Tent work in Palestine : a record of discovery and adventure עמ' 13]}}

בשנת [[1881]] נערך סקר נוסף ב[[עבר הירדן]] בחלק משטח [[הרי מואב]]. בראש הסקר עמד קונדר. בעקבות הסקר הודפסה בשנת [[1889]] מפה נוספת בקנה מידה של 1:70,000., ביחד עם תזכיר הסקר.

בתחילת הסקר מדדו בסיס ל[[רשת טריאנגולציה|רשת הטריאנגולציה]] בסמוך ל[[רמלה]], לאחר מכן קשרו את הבסיס עם התחנה ה[[אסטרונומיה|אסטרונומית]] של [[האדמירליות]] ביפו. בין השנים [[18721871]]-[[18711872]] סקרו את השטח שבין ירושלים ויפו, ובהמשכוובהמשך מדדו את רכס ההר שבין [[הרי ירושלים]] דרך [[השומרון]] ועד [[הרי נצרת]] ו[[הכרמל]].

קו הבסיס של המפה שנקבע באזור רמלה אורכו היה באורך 6.76 [[קילומטר|ק"מ]] לערך. מכאן נמדדה רשת של טריאנגולציה שנסגרה בבסיס-משנה באזור שבין [[ג'נין]] ו[[עמק יזרעאל]]; אורכו של הבסיס הזה היה 7.25 ק"מ לערך. ההפרש באורכו של בסיס המשנה, בין חשבון הטריאנגולציה לבין אורכו המדוד, היה 79 [[אינץ']] (שני מטר בקירוב). [[קנה מידה|קנה המידה]] של המפה הוא אינץ' כנגד [[מיל (יחידת מידה)|מיל]]. יחס של 1:63,360. המפה כוללת 25 גיליונות מתוכם גיליון אחד כפול. גודלו של כל גיליון הוא 45X55 ס"מ, ומכאן שכל גיליון כיסה שטח של 27.8X34.8 ק"מ, או 970 [[קמ"ר]].

בנוסף נעשה גם איזון שראשיתו ב[[הים התיכון|ים התיכון]] שהיה נקודת האפס וסופו ב[[ים כנרת]]. יש במפה "נקודות קבע" - אלהאלו נקודות שגובהן נקבע באמצעות האיזון, וכן "נקודות גובה" שגובהן התקבל באופן [[טריגונומטריה|טריגונומטרי]] בעת עריכת הטריאנגולציה וכן בעזרת [[ברומטר]].