הבטחת איכות – הבדלי גרסאות

הוסרו 8 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
clean up, replaced: הינה ← היא, הינו ← הוא, הינם ← הם באמצעות AWB
מ (clean up, replaced: הינה ← היא, הינו ← הוא, הינם ← הם באמצעות AWB)
'''הבטחת איכות''' (ב[[אנגלית]]: '''Quality Assurance''', ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''QA''')
 
מערכת הבטחת האיכות הינההיא מערכת מתוכננת ושיטתית של מכלול פעילויות, הנדרשות להקניית ביטחון מתאים כי המוצר או השירות יעמדו בדרישות האיכות שהוצבו, ויענו על מלוא צורכי המשתמש. המערכת מודדת את האיכות הנוכחית, מאתרת תחומי איכות בעייתיים (גם עתידיים) ומסייעת בתיקון או מזעור תחומים בעייתיים אלו על ידי קביעה והתאמה של מכלול פעולות ותהליכים שנועדו לייצב את איכות התוצרים בכל שלבי מחזור החיים של המוצר, החל [[תכנון מוצר|מתכנון המוצר]], ועד לתחזוקתו אצל הלקוח או המשתמש.
 
==הגדרה==
 
== היסטוריה ==
מושגים כגון "הנדסת איכות" ו"הבטחת איכות" הינםהם חדשים יחסית, אך רעיונות לגבי איכות והבעיות הנובעות מאיכות ירודה קיימים מאז החל האדם לייצר כלים. האומן - יצרן הכלים - שאף לכך שהלקוח יהיה מרוצה - על זה התבססו הן גאוותו המקצועית והן הצלחתו הכלכלית. לכן, על האומן היה לבקר את איכות עבודתו. בתקופות מסוימות נקבעו תקנים מקצועיים לאיכות העבודה על ידי [[גילדה|הגילדות]] המקצועיות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://asq.org/learn-about-quality/history-of-quality/overview/overview.html|הכותב=ASQ|כותרת=History of quality|אתר=http://asq.org|תאריך=23.5.2017}}}}.
 
כל זאת היה נכון עד המיכון וחלוקת העבודה שהביאה [[המהפכה התעשייתית]]. אז נולדו שיטות עבודה של [[פס ייצור|פסי ייצור]] המוניים במפעלים, בהם קבוצה גדולה של אנשים ביצעו עבודה דומה שהייתה רק חלק מתהליך הייצור השלם של המוצר. עם התפתחות זו נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים, כי פועלי הייצור קיבלו אפשרות להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה ("[[שכר עידוד|פרמיה]]"). הפרמיה תמרצה את העובדים לייצר מהר, אפילו אם נפלו פגמים בתוצר. עלויות הייצור עלו עקב הצורך למצוא את החלקים הפגומים וסילוקם, תוך אובדן זמן עבודה וחומרי גלם. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שמשימתם הייתה למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא. שיטות העבודה הללו שוכללו ופותחו על ידי [[פרדריק וינסלאו טיילור|טיילור]] וממשיכיו, שפעלו בסוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים.
 
במחקרים שנערכו לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התגלה שאיכות המוצרים שהגיעו לשדות הקרב לא הייתה מספקת. לדוגמה, רק שליש מהתחמושת שהגיעה פעלה, ושני שלישים ממנה היו פגומה. בעקבות זאת נולדו בעשור השלישי של המאה ה-20 גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן בארצות הברית (אחד המובילים שבהם היה - Walter A. Shewhart{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://web.it.nctu.edu.tw/qtqm/qtqmindex/CFP_QTQM_ASPC_Shewhart.pdf|הכותב=|כותרת=A Special Issue on “Advances in the Theory and Application of Statistical Process Control”|אתר=http://web.it.nctu.edu.tw|תאריך=23.5.2017}}}}). גישות אלה כללו הגדרות מדויקות של הקריטריונים לקבילות המוצרים, ואפשרו, תחת תנאים מסוימים, להתבסס על שיטות [[דגימה (סטטיסטיקה)|דגימה]] [[סטטיסטיקה|סטטיסטית]] במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן אז לשיטות אלה הינוהוא SPC-Statistical Process Control ([[תהליך בקרה סטטיסטי|תהליכי בקרה סטטיסטיים]]), אם כי כיום המושג מתייחס למעקב אחרי [[כושר התהליך]] של [[קו ייצור]].
 
מחקרים נוספים, שנערכו לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], העלו שמספר עובדי הביקורת צמח ועלה עד למחצית מספר העובדים במפעלים. מצב זה הוגדר כבלתי כלכלי, ולכן חיפשו שיטות שישמרו על איכות המוצרים על ידי הבניית האיכות אל תוך תהליכי העבודה. זה היה הרקע לפעילותם של [[ויליאם אדוארדס דמינג|דמינג]], [[ג'וראן|ג'ורן]], קרוסבי ואחרים. המודל הראשון שהוגדר היה של [[משרד ההגנה האמריקאי]] ונוסח בתקן הצבאי MIL-Q-9858{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://asq.org/fdc/2012/06/mil-q-9858a-the-origin-of-iso-9001.html?shl=109629|הכותב=|כותרת=MIL-Q-9858|אתר=http://asq.org/fdc/2012/06/mil-q-9858a-the-origin-of-iso-9001.html?shl=109629|תאריך=23.5.2017}}}}. התקן היה מסורבל ולא נוח, ומשרד ההגנה ניסה, ללא הצלחה מרובה, לכפות על ספקיו את השימוש בו.