מידות שהתורה נדרשת בהן – הבדלי גרסאות

לעומת שיטת רבי ישמעאל המשתמשת במידות הכלל והפרט, עומדת שיטת [[רבי עקיבא]] שהשתמש במידות של ריבוי ומיעוט. המידות של כלל ופרט מתמקדות ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב. לעומת זאת מידות ה"ריבוי ומיעוט", מתייחסות אל הפרטים כעצמאיים, ולא מחשיבות אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב.{{הערה|{{אנצ דעת|2586|מידות הדרש: רבי עקיבא ורבי ישמעאל}}.}}. לדוגמה: במקום לדרוש "כלל ופרט- אין בכלל אלא מה שבפרט", בבית מדרשו של רבי עקיבא דרשו "ריבוי ומיעוט" כך: הריבוי הראשון מרבה הכל והמיעוט שלאחריו ממעט רק דברים השונים מהפרט המוזכר בכתוב, (למעשה, ריבוי ומיעוט לפי ר' עקיבא דומה לכלל ופרט וכלל לפי ר' ישמעאל). אם בא ריבוי נוסף לאחר המיעוט, דורשים אותו כמרבה הכל, מלבד דבר אחד השונה מאוד מהפרט הממעט.{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מ"ו עמוד א'}}.