ביל אוונס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה, הגהה, קישורים פנימיים
מ קישורים פנימיים
שורה 31:
בשנת [[1958]] הצטרף אוונס לשישייה של [[מיילס דייוויס]], בה היה המוזיקאי הלבן היחיד. אוונס היה חבר בהרכב למשך פחות משמונה חודשים, אך לבקשת דייוויס, חזר אליו בתחילת [[1959]] להקלטת "[[Kind of Blue]]", שהפך לאלבום הג'אז הנמכר ביותר בכל הזמנים.
 
בסוף [[1958]] הקליט את אלבומו השני כמנהיג, "Everybody Digs Bill Evans", יחד עם הבסיסט [[סם ג'ונס (מוזיקאי)|סם ג'ונס]] והמתופף [[פילי ג'ו ג'ונס]]. כחודש לאחר הקלטת אלבום זה חזר אוונס לאולפן ההקלטות, שוב עם פילי ג'ו ג'ונס, והפעם עם הבסיסט [[פול צ'יימברס]]. בסיום ההקלטות החליטו שהשלישייה אינה מעניינת מספיק, והחומר נגנז עד שנת [[1975]], אז יצא לאור תחת השם "On Green Dolphin Street".
 
בשנת [[1959]] הקים אוונס יחד עם הבסיסט [[סקוט לאפארו]] והמתופף פול מושן שלישייה הנחשבת לאחד מהרכבי הג'אז הטובים בכל הזמנים. השלישייה ניגנה הן סטנדרטי ג'אז מסורתיים והן קטעים מקוריים של אוונס, וחבריה שיכללו את האינטראקציה המוזיקלית ביניהם ליצירת אלתורים קולקטיביים שטישטשו את הגבולות שבין סולן למלווה. אלבומה הראשון של השלישייה, "Portrait in jazz", יצא לאור בשנת [[1959]]. בשנת [[1961]] ניגנה השלישייה במועדון ה[[ווילג' ונגארד]], שם הקליטה עוד שני אלבומים בהופעה חיה, "Sunday at the Village Vanguard" ו-"Waltz for Debby", המציגים את השלישייה בשיאה. אירוע טרגי קטע את פעילותה של השלישייה, כאשר לאפארו נהרג בתאונת דרכים כשהוא בן 25 בלבד.