מוסר הלכה למעשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשלום הציבור
מ clean up, replaced: הינה ← היא (2) באמצעות AWB
שורה 6:
==שחרור בעלי חיים==
 
סינגר טוען שעלינו לקבוע כיצד יש להתחשב באינטרסים של ישות על פי תכונותיה הקונקרטיות (כגון מודעות עצמית ורציונליות), ולא על פי השתייכותה לקבוצה מופשטת כלשהי (כגון המין האנושי). ההפרדה המוסרית בין בעלי חיים לבני אנוש הינההיא שרירותית ונשענת על דוקטרינות [[דת]]יות. העדפה על יסוד [[מין ביולוגי|המין הביולוגי]] אינה אלא '''[[סוגנות]]''' – מונח שנוצר על משקל [[גזענות]] ומציין [[אפליה]] פסולה של יצורים מסוגים אחרים.
 
בהתאם לכך טוען סינגר כי כאשר מדובר בבעלי חיים [[רציונליות|רציונליים]] ומודעים לעצמם, אסור להשתמש בהם לצורכי מזון ומחקר. עלינו להתחשב באינטרסים של בעלי חיים כשם שאנו מתחשבים באינטרסים של בני אנוש.
שורה 18:
==עניי העולם ופליטים==
 
ארוחת הצהריים של אדם רעב הינההיא צורך בסיסי יותר ממכונית שנייה של משפחה מבוססת, מציין סינגר. לכן האדם המוסרי בארצות השפע חייב לוותר על חלק ניכר מהכנסתו כדי לספק את צורכיהם הבסיסים של עניי העולם. אם הוא אינו עושה כך, הוא מניח לעניים לגווע ברעב והדבר דומה לרצח.
 
דאגה לעניי העולם באה לידי ביטוי גם בפרק המוקדש לסוגיית ה[[פליט]]ים. אליבא דסינגר, מדינות חייבות לגבש מדיניות הגירה על יסוד האינטרסים של כל האנשים המושפעים ממנה, אזרחים ופליטים כאחד. האינטרס של הפליטים ב[[מזון]], ב[[בגד|מלבוש]], ב[[בית מגורים|מחסה]], ב[[רפואה|מרפא]] וב[[חינוך]] מכריע את האינטרס של האזרחים במותרות. מדינות השפע חייבות לקלוט פליטים כל עוד ההגירה אינה מסכנת את [[שלום הציבור]] ואת איכות הסביבה.