בית אות המוצר הירושלמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי פרטים הזכורים לי מתקופת לימודי במדרשה למורים דתיים. אני בוגר המחזור הראשון. רפאל חתוכה. |
הגהה ותוספות של כמה מילים, לעריכה קודמת שלי. רפאל חתוכה |
||
שורה 16:
לאחר מלחמת העצמאות ננטשו בנייני בית החולים, שבסמוך מאוד אליו עבר [[הקו העירוני]] – גבול [[ישראל]]-[[ירדן]] שחצה את ירושלים.
מספטמבר 1959 ועד ספטמבר 1964 פעל במקום מוסד חינוכי - "המדרשה למורים דתיים" שהקימה ההסתדרות הכללית. בראשונה עמד בראש המדרשה דוד אבישר ז״ל, ולאחריו - הרב ד״ר משה וינטורה שבספטמבר 1964 העביר את המוסד למתחם "קלמניה", צופית, באזור [[כפר סבא]]. בהיות המדרשה במבנה שבירושלים - סיימו את הכשרתם 3 מחזורי בוגרים. במחזור הראשון למדו התלמידים 3 שנים. החל מהמחזור השני - למדו שנתיים. מזכיר המדרשה בירושלים - שמלא בה תפקיד חשוב היה ניסים ברקת . בוגרי המדרשה למורים השתלבו בהוראה במערך החינוך הממ"ד, במושבים שונים בארץ. בין מורי המדרשה - איילת השחר הראובני,- שלמדה את מקצועות הטבע , ד״ר אפרים בן אליהו - למד
במחזור הראשון שולבו אחדים מתלמידי המדרשה בקבוצת הכדורגל של "מועצת פועלי ירושלים" - שהקפטן שלה היה דובר המועצה: (השופט) מיכה לינדשטראוס. הקבוצה שיחקה בליגה למקומות עבודה בירושלים , בכל יום רביעי במגרש הכדורגל ב"גאולים".
המדרשה קיימה גם שיעורי חקלאות, ולתלמידי המדרשה הוקצתה חלקה לעבודה חקלאית - מעבר לדרך חברון - ממזרח למבנה "בית החולים סנט ג'ון, על שפת מצוקי גיא בן הינום".
במחצית הראשונה של שנת 1962 החליט צה<nowiki>''</nowiki>ל למתוח גדר גבול בגזרת גיא בן הינום. הגדר הוקמה מטרים אחדים מתחת לחומת העיר העתיקה המערבית.. לאחר שהושלמה הגדר מתחת ל"אפם" של החיילים הירדנים שישבו על החומה - התחיל צה<nowiki>''</nowiki>ל לבצע סיורים לאורך הגדר, כדי לאבטח את הגדר וכדי להפגין נוכחות
רק
גם אחרי תקרית זו הסיורים המשיכו להתקיים, אך הפעם
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] אוכלס מחדש המבנה, כמשכנו של בית אות המוצר הירושלמי. כיום משמשים החדרים בקומת הכניסה לתצוגה, ואלה שבקומה השנייה כסדנאות, המאפשרות לראות את האומנים בעבודתם.
|