נחל איילון – הבדלי גרסאות

בעבר היה תוואי הנחל מפותלמזרחית מאדלתל בעוברואביב בתלמפותל אביבמאד וגרם להצפות בהבעונות וברמת גן בחורףהגשמים. פיתול חד במיוחד היה בסמוך ל[[שבע טחנות]] צפונית לשכונות רמת גן (על התוואי שיובש נסלל רחוב חרוזים ברמת גן) ולמרגלות [[תל נפוליאון]]. ב-[[1952]] מונתה ועדהוועדה ציבורית בשם ''הוועדה לחצית תל אביב על ידי רכבת'' למציאת פתרון שיאפשר העברת [[מסילת ברזל]] לאורך תל אביב. ב-[[1953]] לאחר 13 ישיבות הוחלט על הטייתיבוש אפיקו של נחל איילון בגבולה המזרחי של העיר והטיית מי הנחל לשפך חדש מדרום ליפו{{הערה|1={{דבר||הרכבת תבנה באפיק המוצררה|1953/01/05|00107|||Ar}}}}. העלויות הגבוהות מנעו את ביצוע התוכנית וב-[[1961]] בעקבות דיונים עם משרד האוצר הוכרזה תוכנית "הדרך המהירה" שאימצה את מסקנות הוועדה הקודמת והחליטה להוסיף כביש מהיר במקביל למסילת הברזל, לימים נתיבי איילון{{הערה|1={{מעריב|צבי אלגת|"כביש מהיר" ומסילת-ברזל באפיק נחל איילון|1961/12/06|00600|||Ar}}}}. ההצעה המליצה להטות את נחל איילון בסמוך ל[[שכונת עזרא]] ודרך מנהרה באורך 5 קילומטרקלומטר לתוך הים דרומית ל[[נמל יפו]]. פתרון נוסף של בניית סוללות בטון לאורך הערוץ נדחה בשל עלותו הגבוהההגבוה. ההחלטהגם החלטה שהתקבלה נתקלה בקשיים תקציביים כאשר עלות הביצוע גדלה מאד מהערכתה המקורית ולוגיסטיים, ברכישת הקרקעות הכרוכות בכריית המנהרה ולכן החלו באופן זמני ליישר את פיתוליו של תוואי הנחלנחל באמצעותאיילון לתוך תעלה מלאכותית כדי להאיץ את זרימתו לים ולמנוע הצפות בשכונות תל אביב ורמת גן. עבודות אלההישור התבצעו לאורך השנים בכמה פרויקטים שונים{{הערה|1={{דבר||אושרו שני מיליון ל"י לתיעול וביוב בת"א-יפו|1962/07/02|00310|||Ar}}}} עד שלבסוף הוחלט לאמץ את התוכנית המקורית של בניית תעלת בטון לנתיב הזרימה, עבודות שנמשכו עד סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] והתוואי הסופי בו הנחל זורם כיום.