בדיקת יתירות מחזורית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
CRC מבוסס על תאוריה של קוד מחזורי (מעגלי) לתיקון שגיאות. השימוש בקוד מחזורי שיטתי, אשר מקודד הודעות על ידי הוספה של ערך בדיקה עם גודל קבוע, בשביל איתור שגיאות ברשתות תקשורת. CRC הוצג לראשונה על ידי [[וו. ווסלי פטרסון]] ב-1961. קודים מחזוריים הם לא רק פשוטים למימוש, אלא הם גם טובים במיוחד לאיתור פרצי שגיאות בהודעות עם נתונים אשר נשלחות ברצף. זה חשוב בגלל שפרצי שגיאות הם בעיות העברה נפוצות ב[[ערוץ תקשורת|ערוצי תקשורת]], אשר כוללים התקני אחסון מגנטיים ואופטיים.
<math>\text{CRC-}n</math> סיביות טיפוסי אשר מוצמד לבלוק מידע באורך שרירותי יאתר כל שגיאת פתע שאינה גדולה מ-<math>n</math>
אפיון של קוד CRC דורש הגדרה של מה שנקרא [[פולינום יוצר]]. הפולינום הזה נעשה מחלק של ה-[[polynomial long division]], אשר לוקח את ההודעה כמחולקת ומחסיר את המנה והיתרה היא התוצאה. האזהרה החשובה היא כשאר ה[[מקדם (מתמטיקה)|מקדם]] הפולינומי שחושב בהתאם ל[[שדה סופי|שדה הסופי]] האריתמטי, כך שפעולה נוספת יכולה לממש רוחב בתים מקבלים (אין משיכה בין ספרות). הגודל של השארית הוא תמיד נמוך מהגודל של המחולל הפולינומי, אשר ממחיש כמה גדולה התוצאה יכולה להיות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Peterson, W. W. and Brown, D. T|שם = Cyclic Codes for Error Detection|כתב עת = Proceedings of the IRE 49|כרך = 49(1)|עמ = 228-235}}}}
| |||