הבדלים בין גרסאות בדף "שושלת האן המערבית"

אין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
{{היסטוריה של סין}}
{{בעבודה מתמשכת}}[[קובץ:Hangaozu.jpg|שמאל|ממוזער|240px337x337px| לְיוֹ בָּאנְג מייסד שושלת האן המערבית]]
'''שושלת האן המערבית''' (ב[[כתב סיני|סינית]]: 漢; ב[[פין-יין]]: Hàn) הייתה [[שושלת]] ה[[קיסר סין|קיסרים]] השנייה; היא עלתה לשלטון אחרי הבסתה של [[שושלת צ'ין]]. שלטונה נמשך מ-[[206 לפנה"ס]], בה עלה לשלטון הקיר הראשון ליוּ באָנג, ועד [[9]] לספירה, בה הוחלפה על ידי [[שושלת שין]] (שנפלה לאחר שנים ספורות, ובמקומה עלתה [[שושלת האן המזרחית]] מיסודם של צאצאי ליו באנג). תקופת האן המערבית אופיינה ביציבות פוליטית, בפריחת היצירה האמנותית והתרבות, בעליית קרנו של ה[[קונפוציאניזם]] (שנרדף בתקופת צ'ין), בפיתוח יחסי החוץ של סין ובתחילת המסחר ב[[דרך המשי]]. לשושלת האן הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה הסינית; בני הקבוצה האתנית הסינית מכנים את עצמם עד היום "בני האן", וה[[כתב סיני|סימניות הסיניות]] מכונות "סימניות האן".
 
==היסטוריה של השושלת==
===הפלת שושלת צ'ין===
[[קובץ:Eighteen_Kingdoms.png|ימין|ממוזער|שמונה עשרה הממלכות]]
יורשו של קיסר צ'ין הראשון, הקיסר צ'ין אר שה, לא הצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אביו ואיבד את השליטה על הקיסרות. ארבע שנים בלבד לאחר מות אביו, הקיסר הראשון, שושלת צ'ין הובסה על ידי המורדים כנגדה, שהונהגו על ידי סִיאָנג יוּ, שר מלחמה ממדינת צ'וּ לשעבר ומנהיג המרד כנגד שושלת צ'ין, המוכשר בשיטות מלחמה אך חסר ידע בניהול ובפוליטיקה; וליו באנג, בן-איכרים שהצטרף למרד כמנהיג חבורת פורעי חוק. שושלת צ'ין הובסה בקרב ג'וּ'לוּ {{אנ|Battle of Julu}} והקיסר השני של צ'ין אולץ להתאבד בידי אחד משריו. סיאנג יוּ חילק את השטח שבעבר היה שייך לצ'ין ל-18 ממלכות אוטונומיות, עליהן מינה [[שליט בובה|קיסר בובה]] שאותו רצח בסופו של דבר. ליו באנג, שהוגלה על ידי סיאנג יו, ניצל את התוהו ובוהו השלטוני ובסופו של דבר הביס את סיאנג יו ב[[קרב גאישיה]] {{אנ|Battle of Gaixia}}, שהתנהל ב-202 לפנה"ס. ליו באנג לקח לעצמו את תואר [[קיסר סין|הקיסר]] וכך ייסד את שושלת האן, שנקראה על שם נהר ההאן שבסמוך לו הייתה בעבר נחלתו.
 
=== ביסוס השלטון ומדיניות "אי העשייה" ===
[[קובץ:Han Dynasty 206 BC – 220.PNG|ימין|ממוזער|מפת שושלת האן בתחילתה (220-206 לפנה"ס)]]
[[קובץ:Mawangdui silk banner from tomb no1.jpg|ממוזער|שטיח-קיר מתקופת האן המערבית. בשלושת חלקיו של השטיח מתוארים שלושת החלקים המרכיבים את הקוסמוס: עולם האלים, עולם בני האדם ועולם הרוחות ("עולם המעיינות הצהובים").]]
[[קובץ:China qing blue.JPG|ממוזער|קנקן מעוטר בדרקונים ובעופות חול מתקופת האן המערבית]]
עם הכרזתו לקיסר, חילק ליו באנג את הקיסרות לשני חלקים - המערבי, בו שלט ישירות באמצעות מנגנון פקידותי, והמזרחי, שחולק למדינות אוטונומיות בראשות הנסיכים שסייעו לו להביס את סיאנג יו; החלשה מתמדת של הנסיכים ורצח החזקים מביניהם מנעה מהנסיכויות להפוך לגורם המסכן את השלטון. למרות זאת, הנסיכים שמרו על כוחם: הם נהנו מאוטונומיה רבה, שמרו את הרוב המוחלט של המיסים שאספו לעצמם, והנפיקו מטבעות משלהם. עלייתו של הקיסר ג'ינג די לכס השלטון ב-157 לפנה"ס סימנה את תחילתם של צעדים נוספים להחלשת הנסיכים; שבעה מאלו פתחו בתגובה ב"מרד שבע המדינות" ב-154 לפנה"ס, שנכשל, והביא להגבלות על גודלן וכוחן של המדינות אך לא לביטולן.
 
 
=== הקיסר ווּ דִי ===
[[קובץ:Han Empire.jpg|ימין|ממוזער|מפת שושלת האן בשיאה (ימי וו-די)]]
בימיו של הקיסר ווּ-דִי, השביעי מבין קיסרי האן, הורחב משמעותית שטח הקיסרות, שהתמשכה כעת מחלקה הצפוני של קוריאה בצפון (שנכבש ב-108 לפנה"ס), עד [[שינג'יאנג]] של היום במערב, ומערבות השיונגנו בצפון עד וייטנאם של היום בדרום וים סין בדרום מזרח. חלק ממערכות צבאיות אלו נבע מהצורך להדוף את השיונג-נו לאחר כשלונו של ניסיון התנקשות במנהיגם, הצ'אן יו; בסופו של דבר, השיונגנו נאלצו לברוח אל מעבר ל[[מדבר גובי]], ואדמותיהם עובדו על ידי האיכרים הסינים. וו-די ייסד את "שיטת המנחות", לפיה מלכי המדינות הסמוכות חויבו לשלוח מדי פעם בפעם נציגים מלווים במנחות לחצר הקיסר על מנת שיפתח עמן בקשרי מסחר. מטרתו המרכזית של הטקס הייתה ההכרה בעליונותו של הקיסר, והנציגים אולצו בין השאר להשתחוות אליו.
 
ההתפשטות הטריטוריאלית גבתה את חלקה מקופת הקיסרות, ובעקבות כך הפך וו-די את הכלכלה לריכוזית יותר: וו-די חידש את המונופולים על הברזל, המלח והטבעת המטבעות, הטיל מיסים חדשים על הסוחרים, פעל לשיפור החקלאות (על מנת להגדיל את כמות המיסים המתקבלת) ושיקם את תעלות המים מימי שושלת צ'ין. הנסיכויות הוחלשו משמעותית על ידי חוק לפיו הנסיכויות התחלקו שווה בשווה בין כל צאציו של הנסיך. {{ש}}השטחים החדשים שנכבשו בימיו של וו-די אלו אפשרו לסין לפתח קשרי מסחר עם המערב ב[[דרך המשי]], ולסחור עם מדינות מרוחקות; סחורות שמקורן בסין הגיעו עד ל[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. מסעותיו של ז'אנג שיאן, שנמשכו בין 139 ל-125 לפנה"ס (מספר שנים לפני כיבושיו של וו-די באסיה המרכזית), הביאו ליצירת קשרים דיפלומטיים בין סין לבין ממלכות הנמצאות במערבה, ביניהן [[פרגנה]], [[באקטריה]], [[סוגדיאנה]] ו[[האימפריה הפרתית]].
 
===היחלשות ונפילת השושלת===
לאחר מותו של וו-די החלה הידרדרות במצבה של השושלת: נוצר גירעון בקופת הקיסרות; רבים מהקיסרים נאלצו להקדיש את מירב מאמציהם להתמודדות עם תככי החצר, ולא עם בעיות המדינה; והקיסר לא היה יכול עוד להטיל את מרותו על המשפחות העשירות, שכוחן גדל משמעותית. קיסרי האן המערבית האחרונים היו ידועים כמזניחי השלטון על חשבון התענוגות (ביניהם אָי די, הקיסר הבגיר האחרון של שושלת האן, שהקדיש את רוב זמנו למאהבו ואף קידמו לדרגת רוזן). שני הקיסרים האחרונים שלטו בהיותם ילדים, והיוו כלי משחק בידיהם של קרובי משפחתם.