תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏כלי מצור: מחיקת קישורים פנימיים לאחר איחוד שני הערכים
מ מחיקת קישורים פנימיים לאור איחוד שני הערכים
שורה 3:
'''מָצוֹר''' היא צורת [[מלחמה|לחימה]] שבה צד אחד מבקש לכבוש [[ביצורים|מתחם מבוצר]] ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו. ההגדרה המילונית למצור היא: "הקפת עיר על ידי צבא כדי לנתק אותה משאר המקומות ולהכניעה". כיום המונח "מצור" מתייחס לכל פעולת הלחימה על מתחם מבוצר ולא רק להקפתו והרעבתו. פעולת ההקפה והבידוד נקרא "כיתור" או "טבעת מצור".
 
מצור מתרחש כאשר כוח תוקף (או "כוח צר") נתקל ב[[עיר]] או ב[[מבצר]] המסרבים להיכנע ושלא ניתן לכובשם בהתקפה ישירה ומיידית. המצור בדרך כלל כרוך בכיתור המטרה ובחסימת דרכי האספקה, בשילוב התקפות על הביצורים במטרה להבקיעם. ההתקפות על הביצורים בדרך כלל עירבו [[כלי מצור]] ו[[ארטילריה]] ולעתים אף ניסיונות לחפור מתחת לביצורים ולמוטט את יסודותיהם.
 
למצור צבאי יכולות להיות ארבע תוצאות:
שורה 23:
 
באופן כללי, ישנן ארבע שיטות להכנעת מעוז מבוצר:
# ביקוע מערך הביצורים, פריצת החומה וכיבוש המעוז בכוח תוך [[קרב פנים אל פנים]] מול המגנים. שיטה זו דרשה [[כלי מצור]] בעלי כוח מכני רב, על מנת לפעור חור בחומה ו/או לרסק את השערים. אמצעי המצור שהיו קיימים ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] וימי הביניים, כגון [[אייל ניגוח]], [[קטפולטה]] ו[[טרבושה]], לא היו מספיק חזקים בשביל להכריע מעוז מבוצר היטב ורק עם המצאת ה[[תותח]] החלו חומות בצורות להתמוטט בקלות אל מול התוקף. בעקבות המצאת התותחים פותחו ביצורים מיוחדים כנגד תותחים שהקטינו מאוד את יעילות ה[[ארטילריה]] הישירה. שיטה נוספת להבקעת הביצורים היה לנסות לחפור תחתם ולמוטט את היסודות.
# הקפת המצור בטבעת כתר המונעת כניסת אספקה ומזון למעוז הנצור. הצבא הצר מרעיב את הנצורים ומחכה שייכנעו מחמת רעב אחרי שתיגמר להם האספקה. טבעת מצור היא גם שיטה להחלשת המגנים לפני ניסיון ההבקעה.
# הפצצת העיר ב[[ירי תלול-מסלול]] על מנת להתיש את המגנים, לערער את המורל שלהם ולהכניעם. בעת העתיקה וימי הביניים הפצצה זו נעשתה באמצעות מעוטים ([[קטפולטה]]) ו[[טרבושה]]. אחרי גילוי אבק השריפה זה נעשה באמצעות [[מרגמה|מרגמות]] ותותחים היורים בכינון עקיף.