ליליאן קלאפיש – הבדלי גרסאות

קלאפיש נולדה ב[[קאשן]] (Cachan) {{אנ|Cachan}}, פרבר של [[פריז]] בירת צרפת, להורים יוצאי [[פולין]] שהיגרו לצרפת ב-[[1910]]. משפחתה שכללה את הוריה ושלושת אחיה שרדה את שנות המלחמה, תחילה בפריז ולאחר מכן הסתתרה במקומות שונים ברחבי צרפת.{{הערה|שם=בן שך|על פי ראיון עם קלאפיש במסגרת תוכנית הרדיו ב[[גלי צה"ל]], "צבעי המוזיקה", בעריכת [[אהוד בן ש"ך]], 26 בינואר 2013}} לאחר המלחמה נשלחה לשווייץ להבראה ושם גילתה לראשונה עניין בציור. עם שובה החלה ללמוד פסנתר, אולם בעצת מורתה לפסנתר עברה חיש מהר ללמוד ציור באופן פרטי. בין השנים [[1948]]–[[1949]] למדה אמנות באקדמיה רנסון ב[[פריז]]. בתחילה התמקדה ב[[ציור מופשט]] עם דגש על ציור בסגנון [[מופשט לירי]], הסגנון ששלט אותה עת. בשלב מסוים עשתה הפסקה, למדה את ציוריו של [[ניקולא פוסן]], ועברה לצייר בסגנון פיגורטיבי. היא נתקלה בביקורת עקב שינוי זה שהיווה הליכה כנגד הזרם.

 

 

עבודותיה הפיגורטיביות והאקספרסיביות, אותן יצרה החל מ[[שנות השבעים של המאה ה-20]], היוו אלטרנטיבה לאמנות הישראלית של אותה עת. על עבודתה זכתה בשנת [[1983]] ב[[פרס סנדברג]] ובשנת [[2001]] זכתה בפרס שר המדע, התרבות והספורט.