עמק יזרעאל – הבדלי גרסאות

'''בעמק יזרעאל נמצאו שרידים ארכאולוגים המעידים על התיישבות קדומה באלף השביעי לפנה"ס. באתר [[באר עינות ניסנית]], נמצאה באר קדומה מתקופה זו. אתר נוסף הוא [[עין אל-ג'רבה]] המתוארך לתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה (האלף הרביעי לפנה"ס).'''

'''עמק יזרעאל היה חבל ארץ חשוב ברוב התקופות הודות לדרך הנוחה שהוא מאפשר בין מישור החוף לבקעת הירדן, דרך זו הייתה המשכה של "[[דרך הים]]" למן המאה ה-15 לפני הספירה.'''

'''בתקופת ה[[תנ"ך]] נתחמה הדרך על ידי הערים [[תל מגידו|מגידו]] ו[[תל יזרעאל|יזרעאל]] ובעמק התרחש סיפורה של [[דבורה הנביאה]] ו[[סיסרא]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ד}}-{{תנ"ך|שופטים|ה|ללא=ספר}}}}. בתקופת שבטי ישראל התחלק העמק בין נחלותיהם של [[שבט יששכר]], [[שבט זבולון]], [[שבט נפתלי]] ו[[שבט אשר]], בתקופת מלכי ישראל היה העמק מחוז חשוב ו[[אחאב]] אף הקים בו את ארמון החורף שלו.'''

'''במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] ירדה חשיבותו של העמק בעקבות התפתחותה של "[[דרך החוף]]" על חשבון "דרך הים" וככל הנראה בתקופת הרומאים החל האזור להתכסות בביצות. בעקבות הביצות וההצפות בעמק ההתיישבות בו פחתה והאזורים היחידים שנותרו מיושבים ומעובדים הם שולי העמק.'''

'''ההתיישבות המחודשת בעמק החלה באמצע המאה ה-19, כאשר בעמק התיישבו גרמנים [[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]]. בתחילת המאה ה-20 החלו מוסדות [[ציונות|ציוניים]] לרכוש אדמות בעמק מן הערבים. היישוב היהודי הראשון שעלה על הקרקע בעמק הייתה [[הקואופרציה במרחביה]] שהוקמה ב־[[1911]] על 10,000 דונם מאדמות הכפר הערבי איל פולה שרכש ב-[[1909]] מ[[משפחת סורסוק]] הלבנונית, "גואל אדמות העמק", [[יהושע חנקין]]. על המתיישבים הראשונים בעמק הוטלה המשימה של [[ייבוש ביצות|ייבוש הביצות]]. באוקטובר 1913 הקימו חברי ארגון [[השומר]] ישוב ב[[תל עדשים]] (תל עדש). עם סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] התחדשו המאמצים לרכוש קרקעות בעמק וב-[[1921]] הוקמו [[נהלל]] ו[[עין חרוד]] ולאחריהם עוד עשרות יישובים על הקרקעות החדשות שנרכשו והוכשרו.'''