|
ב-1986 עבר סוארי למגזר הפרטי, הצטרף כשותף ל[[משרד רואי חשבון|משרד רואי החשבון]] [[סומך-חייקין]]. הוא קיבל לידיו את התיק הגדול ביותר של התקופה - תוכנית ההבראה של "[[כור תעשיות|כור]]" חברת הדגל של ההסתדרות עד שנות התשעים. הבנקים, נושיה הגדולים של החברה, שכרו את סוארי לפקח עליה מטעמם.
סוארי עזב את סומך-חייקין ב-1989, בעקבות חילוקי דעות. המשרד שהקים - יצחק סוארי ושות' - הפך בתוך זמן קצר לאחד הגדולים בתחום הערכות השווי והייעוץ הכלכלי. כיום המשרד הוא רב-תחומי ועוסק בראיית חשבון, כלכלה, ומימון (קוגנוםבשנת 2015 שינה המשרד את שמו לקוגנום ייעוץ כלכלי בע"מ<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.cognum.co.il|הכותב=|כותרת=http://www.cognum.co.il|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-12-10}}</ref>). בצד עבודתו המקצועית והאקדמית, כיהן סוארי כדירקטור בגופים בעלי השפעה והיה חבר בוועדות ציבוריות רבות. הוא רב-תחומיהיה ועוסקחבר בראייתדירקטוריון חשבון,הבורסה; כלכלהחבר הוועדה המייעצת שליד בנק ישראל והוועדה האקדמית וההנהלה של [[מכון ירושלים לחקר ישראל]]; יו"ר הוועדה לבחינת חובות הקיבוצים, משפטיםורבות אחרות. עם השנים רכש מומחיות בענייני בנקאות והקדיש לנושא את עבודת הדוקטור שלו. הוא ייעץ לרוב הבנקים בנושאי [[מיזוגים ורכישות]], מימוןשהיו קשורים בהם, מחשביםואף גויס למילואים לצורך הכנת ההפרטה של [[בנק ומערכותאוצר מידעהחייל]].
בצד עבודתו המקצועית והאקדמית, כיהן סוארי כדירקטור בגופים בעלי השפעה והיה חבר בוועדות ציבוריות רבות. הוא היה חבר דירקטוריון הבורסה; חבר הוועדה המייעצת שליד בנק ישראל והוועדה האקדמית וההנהלה של [[מכון ירושלים לחקר ישראל]]; יו"ר הוועדה לבחינת חובות הקיבוצים, ורבות אחרות. עם השנים רכש מומחיות בענייני בנקאות והקדיש לנושא את עבודת הדוקטור שלו. הוא ייעץ לרוב הבנקים בנושאי [[מיזוגים ורכישות]], שהיו קשורים בהם, ואף גויס למילואים לצורך הכנת ההפרטה של [[בנק אוצר החייל]].
ב-[[1990]] התמנה לראש מכון יוסף קסירר למחקר בחשבונאות במסגרת הפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. היה חבר ועדת ההיגוי של תוכנית ה"יוזמה למחקר יישומי בחינוך" של [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].
|
