|
סנפירים חסרי עקב הנקשרים אל הרגל באמצעות רצועה מאחורי הקרסול. מומלץ, ואף נהוג, לא לנעול סנפירים אלה על רגל יחפה אלא על נעלי צלילה מיוחדות הנקראות "בוטיס" (מהמילה מגפיים באנגלית, boots).
* סנפירי נעל
סנפירים "פשוטים" יותר, ומתלבשים בצורת נעל על הרגל היחפה. למרות שכיום ניתן להשיג את כל הסנפירים "המתוחכמים" גם כסנפיר נעל. סנפירים אלה הינםהם בעלי יתרון שניתן ללבוש אותם על באופן פשוט ואינם מצריכים ציוד נוסף - נעל. מצד שני, חסרונם הוא כפול:
:אחיזת הרגל שלהם היא חלקית ולכן לעתים יש צורך בהשקעת אנרגיה גדולה יותר על מנת להתקדם במים
:ההליכה אל המים נעשית ב[[רגליים יחפות]].
===אביזרי בטיחות לצולל===
צלילה הינההיא ספורט בעל רמת סיכון מסוימת. בכל שנה מתים כתוצאה מצלילה בין 120 ל-160 צוללים. על מנת למזער את הסיכון שבצלילה מתווספים אביזרים רבים שמטרתם העלאת רמת הבטיחות בצלילה. לדוגמה היום בניגוד לעבר, כל צולל מצויד בדרגה שנייה נוספת "אוקטופוס", שנועדה לשימוש במקרה בו הדרגה השנייה הראשית מתקלקלת או במקרה בו יש צורך לחלוק אוויר מתחת לפני המים עם צולל נוסף.
אביזרים נוספים המגבירים את בטיחות הצלילה הם אמצעי תקשורת תת-מימיים, מיכלי אוויר נוספים או סכין למקרה בו הצולל מסתבך ברשת דייגים.
אמצעים נוספים הנכנסים כיום לשימוש הם מכשירים לזיהוי מצב הנשימה של הצולל והצפתו אל פני המים במקרה של בעיית נשימה. בין מכשירים אלו ניתן למצוא את הDiverGuard שהינושהוא פרי פיתוח ישראלי והDIVO המפותח על ידי חברה נורווגית.
[[קובץ:DiverGuard.jpeg|ממוזער|DiverGuard אמצעי להצלת צולל במצוקה]]
==מערכת נשימה סגורה==
מערכת נשימה סגורה היא מערכת נשימה אשר ממחזרת את האוויר הננשם על ידי הצולל. למערכת שני מיכלים, בדרך כלל בגודל של כ-3 ליטרים. מיכל אחד הינוהוא מדלל(diluent) והמיכל השני הינוהוא 100% חמצן(oxygen). במהלך השאיפה מנצל הצולל את החמצן בגופו כצורך קיומי. לאחר פעולת הנשיפה, אל תוך מעגל הנשימה, אחוז נמוך יותר של חמצן ואחוז גבוה של [[פחמן הדו- חמצני]] (co2) מועבר אל יחידת הסינון הנקראת בפי הצוללים "סופח" אשר מסננת co ומעבירה את החמצן הנותר על ידי נשיפה נוספת של הצולל אל תוך יחידת האיבחון. לאחר מכן המערכת מאבחנת את אחוז החמצן הנמוך ובהתאם לכך מוסיפה חמצן כדי ליצור תערובת נשימה המאפשרת לצולל צלילה בטוחה ומהנה. המערכת הומצאה במקור לשימוש כוחות של [[קומנדו ימי]], וכיום נפוצה אצל צלמים תת-מימיים, צוללים טכניים, חוקרי מערות וכו'. זאת בניגוד למערכת הרגילה בה הצולל שואף אוויר דרך וסת האוויר מהמכל ומשחרר אותו אל תוך המים, דבר זה יוצר בועות על פני המים ורומז על המצאות צוללים. לפיכך ניתן לצלול עם מערכת סגורה לאורך זמן רב היות שנדרשת כמות גז קטנה אשר מספיקה לאורך זמן משמעותי יותר מאשר במערכת פתוחה. יתרונותיה של מערכת הנשימה הסגורה הם העדר בועות על פני המים העלולות להסגיר את הצוללים, וטווח הפעילות הארוך שהיא מאפשרת. ב[[צלילה טכנית]] יתרונה הבולט ביותר הוא שהייה קצרה יותר במהלך חניות הדקומפרסיה היות שהמערכת יודעת "להזריק" חמצן באופן אוטומטי וב[[לחץ חלקי]] קבוע
יתרונותיה העיקריים :
| 