המודל הגאוצנטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שגיאת כתיב
שורה 52:
ההצעה של תלמי:
# תיקון ראשון לתפיסה המקובלת (עד אז התבססה על מקורות עתיקי יומין כבר בתקופת תלמי)- כוכבי הלכת עצמם חגו סביב נקודה אחרת (שנקרא לה Om, ראה שרטוט) שחגה בעצמה במעגל מושלם סביב כדור הארץ (ראה שרטוט- נקודה בשם '[[כדור הארץ|ארץ]]'). בנוסף תלמי הוסיף מעגל חדש (מעין מעגל בתוך גלגל, ראה נקודה O) שמקיפה גם היא את הארץ- נקרא בשם [[אפיציקל|אפיציקל (epicycle)]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ג'ון גריבין|שם=היסטוריה של המדע|מו"ל=ידיעות ספרים/ספרי עליית הגג/ספרי חמד|שנת הוצאה=2006|עמ=28}}}}.
# התיקון השני- תיקון נוסף שכנראה תלמי בעצמו פיתח עד מאוד היה שספרות הבדולח הגדולות (בדולח= במשמעות של "בלתי נראה"), שהם המעגלים שמהווים את מקור האנרגיה שמסובבת את כל שאר המעגלים המושלמים, לא חגים סביב כדור הארץ עצמו אלא סביב 2 נקודות הקרובות יחסית לכדור הארץ בשם "[[נקודות אקוונט]]" (equant= נקודת מִשְׁוֵה). המעגל הסובב סביב נקודות האקוונט נקרנקרא בשם [[דפרנט]] (deferent).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ג'ון גריבין|שם=היסטוריה של המדע|מו"ל=ספריית עליית הגג/ידיעות אחרונות/ספרי חמד|שנת הוצאה=2006|עמ=28}}}} *בנוסף אמר תלמי שהמהירות הזוויתית תישאר גם היא קבועה ביחס לנקודת האקוונט. תוספת זו שיפרה באופן משמעותי את ההתאמה של המודל אל הנתונים.
כדי להסביר את תופעת ה[[ליקוי (אסטרונומיה)|ליקוי]] של כוכבי הלכת, הוא הניח שהגלגל הראשי של כל כוכב לכת סובב באופן שהמעגל הגדול שהוא מתאר שוכן במישור, המצוי בזווית קטנה מסוימת ל[[מישור המלקה]] (שבו נעה השמש). הגלגל המשני, לעומת זאת, נע במישור הנטוי בזווית הפוכה, כך שמישור התנועה שלו מקביל למישור המלקה.