קונפורמיות – הבדלי גרסאות

הקונפורמיות מושגת על ידי אמצעי פיקוח גלויים וסמויים כאחד וכתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה על היחיד/הכלל. בשפת היומיום, השימוש במושג מבוטא בדרך כלל בהקשרים שליליים: '''קוֹנְפוֹרְמִיסְט''' (או '''תַּלְמָנִי''') פירושו אופי חלש, מזדנב אחרי אחרים - "שוחה עם הזרם". ישנם הוגי דעות הנוהגים לשבח את ה'''[[נונקונפורמיות|נון-קונפורמיסטים]]''': אותם "זאבים בודדים" המתמידים בדרכם חרף לחצי החברה ומורדים במוסכמות. לעומת זאת, יש הסוברים כי הקונפורמיוּת אינה שלילית, כי לדעתם לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיוּת, המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלול להיווצר [[כאוס]]. למולם ישנם לא מעט הוגים שסוברים שקונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה. אם כן, קונפורמיות היא התאמה של עמדתעמדות, אמונות והתנהגות לנורמות החברתיות{{הערה|שם=מקור 1|Cialdini, R. B., & Goldstein, N. J. (2004). Social influence: Compliance and conformity. Annual Review of Psychology, 55, 591–621.}}. נורמות חברתית הן סמויות ומוגדרות כחוקים המשותפים לקבוצה של אנשים, הקובעים ומכתיבים את האינטראקציה שלהם לאחרים. למשל, בתחילת שנות ה-2000 מעריצי להקת U2, התארגנו בעצמם ויצרו תור לילי לקניית כרטיסים לקונצרט של הלהקה. כללי המוסר של מעריצי הלהקה בתור היו שכל הקודם זוכה, ורכשו בוז למי שנדחף לתור. ניתן לראות כי חוק זה לא היה כתוב בשום מקום אך הקבוצה נהגה לפי כלל זה{{הערה|שם=מקור 2|Helweg-Larson, M., & LoMonaco, B. L. (2008). Queuing Among U2 Fans: Reactions to Social Norm Violations. Journal of Applied Social Psychology, 38, 2378–2393.}}. הנטייה להתנהג באופן קונפורמי מתרחשת הן בקבוצות קטנות והן בחברה והיא יכולה להיות תוצר של השפעה לא מודעת או מלחץ חברתי ישיר. קונפורמיות מתרחשת בנוכחות אחרים, אך יכולה להתרחש גם כאשר האדם נמצא לבדו{{הערה|שם=מקור 3|Myers, D. G. (2013). Social Psychology (11th ed.).Boston: McGraw-Hill.}}. למשל, אדם יעמוד בצפירת יום הזיכרון גם כאשר הוא נמצא לבד בביתו.