מפוחית פה – הבדלי גרסאות

בשנת [[1821]] צעיר גרמני בשם קריסטיאן לודוויג בושמן - (Christian Ludwig Buschmann) - בונה שעונים בן 16, - חיבר יחד 15 צפצפות כוון ויצר כלי נגינה חדש,. הוא קרא לו נבל פה (תרגום מגרמנית) והשתמש בו כצעצוע חביב.

ב-[[1857]] [[מתיאס הונר]] (Matthias Hohner), בונהשען שעוניםגרמני גם הוא, לקח את ההמצאה והפך אותה למוצר מסחרי כשהקים את מפעל [[הונר]] (Hohner) הידוע, המייצר עד היום מפוחיות מכל סוג ומין, כמו גם אקורדאונים, מלודיקות וכלי נגינה מבוססי-לשוניות אחרים.

בתחילת [[המאה ה-20]] החל גל של עיצובים חדשים למפוחית ומפוחיות חדשות: ([[מפוחית כרומטית]], [[מפוחית טרמולו]], [[מפוחית אורכסטרית]], [[מפוחית בס]], [[מפוחית תווים]]) ואחרות.

מסרקים בדרך כלל עשויים מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], מ[[מתכת]] או מ[[פלסטיק]]. המסרק הוא החלק העיקרי במפוחית, והוא זה ששולטהאחראי במנעדעל מנעד הצלילים בתוכה. המסרק מכיל את החללים שבעזרת האוויר נוצרים בהם המנעדים להפקת הצליל, כאשר כל "שן", או "לשונית", במסרק מפיקה תו שונה. השם "מסרק" נובע מהעובדה שחלק זה במפוחית מזכיר מאוד [[מסרק]] ל[[שיער]]. על אף זאת, ישנם מסרקים במפוחיות מודרניות יותר, שהם הרבה יותר מורכבים.

קיים ויכוח עללגבי השאלה, {{מקור}}האם החומר ממנו עשוי המסרק משפיע על הצליל שהמפוחית מפיקה. למרות שההנחה היא שקיימת השפעה, מחקרים מעידים כי האוזן האנושית לא מזהה כל הבדל בין שלושת החומרים מהם המסרק עשוי. נראה כי ההבדל היחיד בין החומרים הוא הנוחות שבמסרק מעץ: העץ סופג את הלחות היוצאת מפיומין הפה שלבשעת הנגןהנגינה ומרחיבה מעט את העץ, ובכך מקלה על הנגינה בה בכך שמצריכה נשיפה פחות חזקה. ייתכן וזו הסיבה לכך שישנם נגנים שנוהגים להרטיב את מסרק העץ במפוחית על מנת שיתקרבו למשטח הלשוניות ויצרו לחץ מסוים כאשר מנגנים בהן. למרות זאת, מפוחיות מודרניות יותר בעלות מסרק עץ, אינן רגישות לרטיבות ולא מתרחבות, כיוון שלבסוף מסרקי העץ נחלשים ומתפוררים.

===מפוחיות כרומטיות (מפוחית עם "כפתור")===

במפוחית הכרומטית יש שתי שורות נקבים, כאשר צלילי האחת גבוהים בחצי טון מאלה של השנייה. לוח מתכת הנמצא על פני המפוחית סותם את הנקבים בשורה אחת, ועם הזזתו (בלחיצה על כפתור הנמצא בקצהו הימני), הוא סותם שורה זו ופותח את השנייה. כך למעשה נגינה באותו מיקום במפוחית מפיקה צליל גבוה בחצי טון. בצורה כזאת ניתן בקלות רבה להפיק צלילים מכל הסולמות בניגוד למפוחית הדיאטונית שבה יש צורך להשתמש ב'כיפוף תווים' או במספר רב של מפוחיות בשביל להשיג את אותו אפקט.

המפוחית הכרומטית היא בדרך כלל גדולה יותר מהמפוחיות הדיאטוניות הפופולריות. נגניםהיא רביםמשמשת טועניםלרוב כילנגינה למפוחית הכרומטית יש [[צליל]] פחות איכותי מזה של הדיאטונית. מובן שאין שום דרך להפריךקלאסית או להוכיח אתנגינת הטענהג'אז.

בסדרה המצוירת "המומינים", דמותו של סנופקין מזוהה עם המפוחית שאותה הוא נושא למסעותיועמו במסעותיו ומנגן בה בכל הזדמנות. דמויות מצוירות נוספות המנגנות במפוחית כוללות את פינוקיו ילד העץ האיטלקי, פומיקי השדון הנעלם הבווארי, מאט גיבור הסדרה היפנית "[[דיג'ימון]]" ועוד.