מפוחית פה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספתי נקודה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Iradbenisaak (שיחה | תרומות)
מ עריכה, הרחבה, ניסוח, הגהה
שורה 4:
 
==היסטוריה==
בשנת [[1821]] צעיר גרמני בשם קריסטיאן לודוויג בושמן - (Christian Ludwig Buschmann) - בונה שעונים בן 16, - חיבר יחד 15 צפצפות כוון ויצר כלי נגינה חדש,. הוא קרא לו נבל פה (תרגום מגרמנית) והשתמש בו כצעצוע חביב.
 
ב-[[1857]] [[מתיאס הונר]] (Matthias Hohner), בונהשען שעוניםגרמני גם הוא, לקח את ההמצאה והפך אותה למוצר מסחרי כשהקים את מפעל [[הונר]] (Hohner) הידוע, המייצר עד היום מפוחיות מכל סוג ומין, כמו גם אקורדאונים, מלודיקות וכלי נגינה מבוססי-לשוניות אחרים.
 
בתחילת [[המאה ה-20]] החל גל של עיצובים חדשים למפוחית ומפוחיות חדשות: ([[מפוחית כרומטית]], [[מפוחית טרמולו]], [[מפוחית אורכסטרית]], [[מפוחית בס]], [[מפוחית תווים]]) ואחרות.
 
==מבנה המפוחית==
שורה 15:
 
===ה"מסרק"===
מסרקים בדרך כלל עשויים מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], מ[[מתכת]] או מ[[פלסטיק]]. המסרק הוא החלק העיקרי במפוחית, והוא זה ששולטהאחראי במנעדעל מנעד הצלילים בתוכה. המסרק מכיל את החללים שבעזרת האוויר נוצרים בהם המנעדים להפקת הצליל, כאשר כל "שן", או "לשונית", במסרק מפיקה תו שונה. השם "מסרק" נובע מהעובדה שחלק זה במפוחית מזכיר מאוד [[מסרק]] ל[[שיער]]. על אף זאת, ישנם מסרקים במפוחיות מודרניות יותר, שהם הרבה יותר מורכבים.
 
קיים ויכוח עללגבי השאלה, {{מקור}}האם החומר ממנו עשוי המסרק משפיע על הצליל שהמפוחית מפיקה. למרות שההנחה היא שקיימת השפעה, מחקרים מעידים כי האוזן האנושית לא מזהה כל הבדל בין שלושת החומרים מהם המסרק עשוי. נראה כי ההבדל היחיד בין החומרים הוא הנוחות שבמסרק מעץ: העץ סופג את הלחות היוצאת מפיומין הפה שלבשעת הנגןהנגינה ומרחיבה מעט את העץ, ובכך מקלה על הנגינה בה בכך שמצריכה נשיפה פחות חזקה. ייתכן וזו הסיבה לכך שישנם נגנים שנוהגים להרטיב את מסרק העץ במפוחית על מנת שיתקרבו למשטח הלשוניות ויצרו לחץ מסוים כאשר מנגנים בהן. למרות זאת, מפוחיות מודרניות יותר בעלות מסרק עץ, אינן רגישות לרטיבות ולא מתרחבות, כיוון שלבסוף מסרקי העץ נחלשים ומתפוררים.
 
===משטח הלשוניות===
שורה 39:
[[קובץ:Chromonica.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפוחית כרומטית בעלת 12 נקבים. ניתן לראות בצדה הימני את הכפתור המסוגל להעלות את המפוחית בחצאי טונים.]]
 
===מפוחיות כרומטיות (מפוחית עם "כפתור")===
במפוחית הכרומטית יש שתי שורות נקבים, כאשר צלילי האחת גבוהים בחצי טון מאלה של השנייה. לוח מתכת הנמצא על פני המפוחית סותם את הנקבים בשורה אחת, ועם הזזתו (בלחיצה על כפתור הנמצא בקצהו הימני), הוא סותם שורה זו ופותח את השנייה. כך למעשה נגינה באותו מיקום במפוחית מפיקה צליל גבוה בחצי טון. בצורה כזאת ניתן בקלות רבה להפיק צלילים מכל הסולמות בניגוד למפוחית הדיאטונית שבה יש צורך להשתמש ב'כיפוף תווים' או במספר רב של מפוחיות בשביל להשיג את אותו אפקט.
 
המפוחית הכרומטית היא בדרך כלל גדולה יותר מהמפוחיות הדיאטוניות הפופולריות. נגניםהיא רביםמשמשת טועניםלרוב כילנגינה למפוחית הכרומטית יש [[צליל]] פחות איכותי מזה של הדיאטונית. מובן שאין שום דרך להפריךקלאסית או להוכיח אתנגינת הטענהג'אז.
 
===מפוחיות אורכסטריות===
המפוחית הכרומטית משמשת לרוב לנגינה קלאסית או נגינת ג'אז.
 
===מפוחית אורכסטרית===
בהרכב מפוחיות אופייני ישנם שלושה נגני מפוחיות. הרכב כזה נקרא בדרך כלל "שלישיית מפוחיות". ב"שלישייה" קיימים שלושה סוגי מפוחיות:
# מפוחית סולו - בדרך כלל מפוחית כרומטית שמשמיעה תווים רגילים.
שורה 55 ⟵ 53:
בישראל קמו אמני מפוחית ברמה בינלאומית שהופיעו והקליטו כבר בשנות ה-60, מהבולטים שבהם הוא [[שמואל גוגול]], אשר הקים בשנת 1955 את שלישיית המפוחיות הראשונה בארץ, אשר כללה את שמואל גוגול בעצמו, במפוחית סולו, את ראובן מרקס אשר ניגן במפוחית אקורדים ואת דני בן דוד אשר ניגן במפוחית בס. שלישייה זו ניגנה מספר שנים ברחבי הארץ, באולמות, מחנות צבא במושבים ובקיבוצים והייתה מיוצגת על ידי האמרגן [[גיורא גודיק]]. עם פטירתו של ראובן מרקס בפסח 1971, הפסיקה השלישייה את פעילותה.
 
להקת מפוחיות נוספת הייתה שלישיית נגל, שהופיעה בכלברחבי הארץ ואירופהובאירופה. השלישייה כללה את משה נגל, עוזי גרטנלוב ונחום גוט, והצליחה רבות.
נגן מפוחית שהוא גם זמר שמשלב מפוחית עם השירה שלו הוא [[אבי בניון]]. לדוגמה בשיר "בשם החופש"
 
נגן מפוחית נוסף שמשלב שמשלב נגינת מפוחית עם השירה שלו הוא [[אהוד בנאי]], שבשירים רבים שלו מיד אחרי קטע השירה הוא משלב נגינת מפוחית.
 
להקת מפוחיות נוספת הייתה שלישיית נגל, שהופיעה בכל הארץ ואירופה. השלישייה כללה את משה נגל, עוזי גרטנלוב ונחום גוט, והצליחה רבות.
 
להקת המפוחיות המפורסמת בארץ בעשורים האחרונים היא '''[[שלישיית אדלר]]''': דני אדלר (סולו), דרור אדלר (אקורדים) ויקי קול (בס). מיכל אדלר גרוניך החליפה את דני אדלר והלהקה מנגנת ומופיעה ברחבי ישראל ובעולם.
שורה 65 ⟵ 59:
להקה נוספת היא שלישיית המפוחיות של ערד וצמד "הרמוניקס" הכולל את מנשה רמות ועומרי מורג המופיעים ברחבי הארץ, והפיקו ארבעה אלבומים.
 
מוזיקאים רבים בישראל משלבים מפוחית לצד שירתם, דוגמת [[אבי בניון]] (לדוגמה בשיר "בשם החופש"), סי היימן או [[אהוד בנאי]].
== מפוחית במוזיקה פופולרית ==
 
== מפוחית במוזיקה פופולרית בעולם ==
אושיות מוזיקה ידועות המנגנות במפוחית ומשלבות אותה בשיריהן, כוללות את בוב דילן, אלאניס מוריסט, סטיבן טיילר ([[סולן]] להקת אירוסמית'), ג'ון לנון, בק, ניל יאנג ועוד.
 
שורה 71 ⟵ 67:
ככלל, ולו בשל ניידותה וגודלה של המפוחית, היא מזוהה בתרבות הפופולרית עם נדודים.
 
בסדרה המצוירת "המומינים", דמותו של סנופקין מזוהה עם המפוחית שאותה הוא נושא למסעותיועמו במסעותיו ומנגן בה בכל הזדמנות. דמויות מצוירות נוספות המנגנות במפוחית כוללות את פינוקיו ילד העץ האיטלקי, פומיקי השדון הנעלם הבווארי, מאט גיבור הסדרה היפנית "[[דיג'ימון]]" ועוד.
 
==קישורים חיצוניים==