ישראל מאיר לאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 29:
נולד בשנת [[1937]] ב[[פיוטרקוב טריבונלסקי]] שב[[פולין]], כבן הזקונים של חיה (לבית פרנקל-תאומים) והרב [[משה חיים לאו]], נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר ברח לישראל מהונגריה באפריל 1944 אחרי פלישת הנאצים להונגריה, [[נפתלי לאו-לביא]] (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.
 
את שנות המלחמה הראשונות עבר ב[[גטו פיוטרקוב טריבונלסקי]], ה[[גטו]] הראשון ב[[גנרלגוברנמן|פולין הכבושה]]. באוקטובר [[1942]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו בי"א במרחשוון [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בנובמבר [[1944]], במהלך [[אקציה]], הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לו חייל רוסי בשם [[פיודור מיכאיליצ'נקו]]{{הערה|לימים כשביקר הרב לאו בקרמלין בשנת 1989 ביקש ממארחיו שיסייעו באיתורו. מיכאיליצ'נקו זוהה רק בשנת 2008, לאחר פטירתו, בעקבות מחקר של חוקר אמריקני. הרב לאו פנה ל[[יד ושם]] ומיכאיליצ'נקו נכלל בין [[חסידי אומות העולם]]. ראו את [httphttps://www1www.yadvashem.org/yv/he/righteous/stories/relatedmikhailichenko/mikhailichenko_lau_letterletter-of-rabbi-lau.asphtml מכתבו של הרב לאו] באתר יד ושם}} ושמר על חייו.
 
כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים עם "[[ילדי בוכנוואלד]]" לארץ ישראל באנייה [[מטרואה]] והובלו ל[[מחנה המעצר בעתלית]]. בין משחררי המחנה היה אביו של [[קארים עבדול ג'אבאר]] והרב לאו שמר על קשרי ידידות גם עם בנו.