האימפריה הבריטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 49:
על מנת להתאושש, תשומת הלב הבריטית כוונה במהרה אל עבר [[אפריקה]] ואסיה, שם היא הקימה לה אימפריה חדשה. בהמשך, בעקבות ניצחונה על [[הקיסרות הראשונה|צרפת הנפוליאונית]] ב-[[1815]], נהנתה האימפריה הבריטית ממאה של דומיננטיות לא מעורערת, הודות ל[[כלכלה|כלכלתה]] המתפתחת ול[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי]] החזק שלה, שלא היו לא מתחרים. במהלך [[המאה ה-19]], בריטניה מיסדה והרחיבה את שטחי שליטתה באסיה, באפריקה, בהודו ו[[האוקיינוס השקט]], והעניקה רמה גבוהה של [[אוטונומיה]] למושבות המתיישבים הלבנים שלה ([[קנדה]], [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]], [[דרום אפריקה]], [[ניופאונדלנד]] ולתקופה קצרה, גם [[אירלנד]]), שנודעו כ[[דומיניון|דומיניונים]].
צמיחתן והתפתחותן של [[גרמניה]] ושל [[ארצות הברית]] בשלהי המאה ה-19, הפריעה את העליונות הכלכלית והצבאית של בריטניה והיא יותר לא הייתה לכוח הדומיננטי היחידי. המתח הכלכלי והצבאי המתמשך בין בריטניה וגרמניה היה אחד מהנסיבות העיקריות לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. המלחמה, במהלכה נתמכה בריטניה רבות על ידי האימפריה שלה, דרשה ממנה מאמץ כלכלי, צבאי ואנושי גדול מדי, ועל אף שהאימפריה שלה הגיעה לשיא גודלה מיד לאחריה, היא כבר לא הייתה כוח תעשייתי וצבאי שאין דומה לו. על אף שבריטניה והאימפריה שלה סיימו כמנצחות גם ב[[מלחמת העולם השנייה]], חלק ממושבותיה באסיה נכבשו על ידי [[יפן]], דבר שתרם
במהלך שארית [[המאה ה-20]], רוב הטריטוריות של בריטניה הפכו עצמאיות כחלק מה[[דה-קולוניזציה]] שסחפה את העולם. סופה המוחלט היה עם השבתה של [[הונג-קונג]] ל[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]] ב-[[1997]]. לאחר קבלת העצמאות, הצטרפו רבות מהמושבות לשעבר של האימפריה ל[[חבר העמים הבריטי]], ארגון חופשי למדינות עצמאיות. חלקן אף הכריזו על [[המלוכה הבריטית]], כיום [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]], כ[[ראש מדינה|ראש המדינה]] שלהן ולכן נמנות עם [[ממלכות חבר העמים הבריטי]]. כ-14 טריטוריות נותרו תחת השלטון הבריטי, והן [[הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים]].
| |||