משה גאלנטי (השני) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: מי הוא |
←הראשון לציון: להתעלם מהסיפור לגמרי לא מומלץ, אז לפחות בתמצות תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 42:
בשנת [[תכ"ד]] החליטו חכמי ירושלים למנותו לתפקיד שייקרא "ראשון לציון", שאינו תואר שררתי. ההסבר לכך היה כי בעוד התואר "רב" הוא מלשון "ריבוי, כלומר מעל לאחרים, התואר "ראשון" מסמל את היותו שווה בין שווים בגדלותו בתורה, אולם הוא יהיה "הראשון" שייצג, את "ציון" מתוך כלל תלמידי החכמים של העיר. בשל כך כך הסכים רבי משה להתמנות לרבה של העיר, והפך להיות הראשון בשושלת הראשונים לציון.
כשבא לירושלים, ראו תושבי העיר את חכמתו וגדולתו בתורה ובשל כך רצו למנותו כרב עליהם, אך רבי משה לא היה מוכן לכהן בתפקיד שררתי שייחשב כבעל חשיבות גדולה יותר מאשר זו של תלמידי חכמים אחרים בירושלים, כיוון שהרגיש כשווה בין שווים.
בשנת [[תכ"ד]] החליטו חכמי ירושלים למנותו לתפקיד שייקרא "ראשון לציון", ואינו תואר שררתי. ההסבר לכך היה כי בעוד התואר "רב" הוא מלשון "ריבוי, כלומר מעל לאחרים, התואר "ראשון" מסמל את היותו שווה בין שווים בגדלותו בתורה, אולם הוא יהיה "הראשון" שייצג, את "ציון" מתוך כלל תלמידי החכמים של העיר. בשל כך כך הסכים רבי משה להתמנות לרבה של העיר, והפך להיות הראשון בשושלת הראשונים לציון.
בזמן כהונתו כראשון לציון, שלטה הממלכה העות'מאנית בארץ ישראל. סיפור ידוע אודות הרב גאלנטי בתקופה זו התרחש בשנת [[תל"ז]], שהייתה שנת [[בצורת]]. המושל העות'מאני האשים את היהודים על כך שאינם מתפללים מספיק על ירידת הגשמים, והצהיר כי אם לא יירדו גשמים בתוך שלושה ימים, יגורשו היהודים מירושלים. רבי משה כינס מספר אנשים, שיחד התפללו והתענו במשך שלושה ימים. ביום השלישי, כשהלכו להתפלל, אמר רבי משה לאנשיו שילבשו מעילים כהכנה לירידת גשמים. בדרכם למקום התפילה פגש אותם אחד מחיילי הממשל וסטר לרבי משה על לחיו וגער בו על שאין צורך בבגדי החורף בשנת בצורת, וגיחך על כך שלמחרת עתידים היהודים להיות מגורשים מירושלים. רבי משה ואנשיו הגיבו באיפוק והמשיכו למקום תפילתם. לפי המסופר, עם סיום תפילתם החלו לרדת גשמים, ובחזרתו ממקום התפילה ניגש אל רבי משה החייל שסטר לו לפני כן, וביקש את סליחתו. בכך נמנע גירושם של יהודי ירושלים מהעיר.
רבי משה נשלח לארצות הגולה בתור [[שד"ר]] (שליח דרבנן) כדי לאסוף כספים ליישוב היהודי שנהנה אז מ[[כספי החלוקה]] ובכל מקום שבא קיבלו אותו בזרועות פתוחות ובידיים רחבות והיו צמאים לשמוע מדברי תורתו של ה"מרא דאתרא" שבארץ ישראל. כאשר הגיע ל[[בודון]] שב[[הונגריה]] סייע לרב המקום רבי [[אפרים כהן]] להתיר עגונה שלא הצליחו חכמי המקום להתירה. חכמי אותו העיר נפעמו מגדלותו בתורה של רבי משה, וההערכה אליו עלתה בעשרת מונים. תשובה זו נשארה עד היום. כמו כן נמצאים בידינו תשובות שהשיב בהלכה לרבי [[יעקב די בוטון]] (נינו של ה[[לחם משנה (ספר)|לחם משנה]] בעל ספר עדות ביעקב), ולרבי [[יוסף אלמושנינו]] בעל עדות ביהוסף.
| |||