אסתטיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 125:
=== אסתטיקה מודרנית ומודרניזם===
{{השלמה|נושא=מדעי הרוח}}
[[קובץ:Scarpe.jpg|ממוזער|"זוג נעליים" של [[ואן גוך]] - יצירה בה דן [[היידגר]] בחיבורו [[מקורו של מעשה האומנות]]]]▼
====אסתטיקה אצל ניטשה ====
[[קובץ:Friederich Nietzsche.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ניטשה, ציור של [[אדוורד מונק]], 1906]]
ב"[[הולדת הטרגדיה]]" ([[1872]]), הציג הפילוסוף '''[[פרידריך ניטשה]]''', מבנה של דיאלקטיקה בין כוחות "[[דיוניסוס|דיוניסאים]]" לבין כוחות "[[אפולו]]ניים". בתהליך היצירתי גובר הכוח האפולוני על היצר הדיוניסאי. מודל יצירה אסתטי זה משמש גם אותו כאידאל לחיים כ"פנומן אסתטי" אשר במסגרתם נתפשת האמנות כמרחב שבו מתעדנים היצרים החייתיים שבאדם{{הערה|1=[[גולומב יעקב]], "הקדמה", בתוך: ניטשה, פרידריך, '''דיוניסוס ואפולו''', הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2005. }}.
שורה 137:
[[קובץ:Fugue.JPG|ממוזער|"פוגה" של [[וסילי קנדינסקי]]]]
[[ואסילי קנדינסקי]], אבי ה[[אמנות מופשטת|אמנות המופשטת]] תיאר בחיבורו "[[על הרוחני באמנות]]" ([[1912]]) את היחס בין הטבע לאמנות במונחים של השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]]-[[הכרה|הכרתית]] המלווה בנטייה לסמליות [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]]. הייצוג האמנותי קוטלג על פי קנדינסקי למונחים של שפה אמנותית "טהורה". את ההתרשמות הראשונית מן הטבע כינה קנדינסקי בשם "התרשמות". יחס אחר לטבע הוא הבעה ספונטאנית בעלת אופי פנימי ו'רוחני' אותה כינה בשם "אימפרוביזציה" ואילו השלישי הוא רגשות המעוצבים והמעובדים שוב ושוב. עיבוד זה הוא כבר פעולה שכלתנית שבה שותפים [[הכרה|ההכרה]] והשכל ונקראת "[[קומפוזיציה]]".
▲[[קובץ:Scarpe.jpg|ממוזער|"זוג נעליים" של [[ואן גוך]] - יצירה בה דן [[היידגר]] בחיבורו [[מקורו של מעשה האומנות]]]]
במאמרו "בנייה, נוכחות, חשיבה"{{הערה|1=Heidegger, Martin, "Building, Dwelling, Thinking",'''Basic Writings''', Harper Collins, New York, 1993}}, מציג '''[[מרטין היידגר]]''' את פעולת הבנייה כבעלת משמעות [[אונטולוגיה|אונטולוגית]], פעולה המשקפת ומכוננת את ההוייה של האדם. יצירת המרחב אינה מהווה רק פעולת ייצוג, אלא ביטוי עמוק לפעולת ההכרה של האדם. גישה דומה הציג היידגר גם במאמרו "על מקורה של יצירת האמנות" ([[1935]]). במאמר, מסביר היידגר את מהותה של האמנות במונחים של [[הוויה]] (being) ושל [[אמת ושקר (פילוסופיה)|אמת]]. הוא טוען כי אמנות אינה רק דרך ביטוי לאמת בתוך ה[[תרבות]], אלא האמצעי ליצירתה. היא יוצרת מצע עליו יכולה להופיע ולהחשיף ההוויה. יצירות אמנות אינן רק ייצוג חיצוני של אובייקטים: הן יוצרות הבנה משותפת של הקהילה. בכל פעם שיצירת אמנות נוספת לתרבות, משתנים מושגיה הפנימיים.
| |||