עזרא דנין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לממלכת ירדן
שורה 7:
היה איש ארגון "ההגנה". עוד בטרם ייסוד הש"י בשנת [[1940]], עמד עזרא דנין בראש שירות הידיעות האזורי של ההגנה במרכז הארץ ("גליל תיכון"). מאז ייסוד הש"י ועד ל[[מלחמת העצמאות]] עמד דנין בראש המחלקה הערבית של הש"י. היה ממקימי [[המחלקה הסורית]] של ה[[פלמ"ח]], שכללה מסתערבים שחדרו ל[[סוריה]] ול[[לבנון]], שהיו בשלטון [[צרפת של וישי|וישי]] בשנת [[1941]], לשם איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] לקראת הפלישה ה[[בריטניה|בריטית]] שהתבצעה ביולי 1941.
 
ב-[[17 בנובמבר]] [[1947]], ערב ההצבעה על [[תוכנית החלוקה]], נתלווה דנין אל [[גולדה מאיר]] (אז מאירסון), לפגישתה עם מלך [[ירדן]] [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה הראשון]] ב[[נהריים]], בה נוכח גם [[אליהו ששון]] (מומחה לענייני ערבים ולימים שר בממשלת ישראל). דנין כתב את פרוטוקול הישיבה. המלך הביע עמדה אוהדת להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אמר כי הוא חפץ כי המדינה הערבית שתוקם על פי הצעת החלוקה תצורף לממלכתו והבטיח לכרות ברית עם המדינה היהודית. הפגישה השנייה נערכה בארמונו של המלך ב[[עמאן]] ב-12 במאי [[1948]], בניסיון לשכנעו שלא להצטרף למלחמה, כשנתברר כי הוא עומד לשלוח את [[הלגיון הערבי]] למלחמה. דנין נתלווה לגולדה כמתורגמן וכמומחה לענייני ערבים. גולדה מאיר באה לפגישה מחופשת לאשה ערביה ודנין התחזה לבעלה. בפגישה לא הכחיש המלך את הבטחתו בפגישה הקודמת, אך אמר כי הדבר יצא מכלל שליטתו וכי עתה הוא אחד מחמישה שליטים ערביים המעורבים בעניין ארץ ישראל. המלך הציע כי ארץ ישראל תהיה בשליטת [[ממלכת ירדן]] והיהודים יזכו לאוטונומיה ולייצוג בפרלמנט. מאיר ודנין אמרו למלך כי הוא ינוצח במלחמה וגולדה נפרדה ממנו במלים: "נפגש לאחר המלחמה".
 
לאחר קום המדינה היה דנין יועץ לענייני ערבים ו[[המזרח התיכון]] במשרד החוץ. דנין היה תושב [[חדרה]] והוענק לו התואר יקיר העיר חדרה.