תיארוך פחמן-14 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
קצב הדעיכה הוא קבוע, ונמדד בזמן [[מחצית חיים]]. זמן מחצית החיים של פחמן-14 הוא כ־5,730 שנים, כלומר בהינתן כמות מסוימת של פחמן-14, הרי שבמשך תקופת זמן זו, כחצי ממנו דועך והופך לגרעינים אחרים.
 
ריכוז הפחמן-14 באטמוספירה הוא יציב למדי, וזאת מכיוון שבמקביל לדעיכת פחמן-14 והפיכתו לחנקן-14, אטומים של חנקן-14 הופכים בגובה האטמוספירה לפחמן-14, עקב אינטראקציה בה מחליף [[נייטרון]] את אחד ה[[פרוטון|פרוטונים]] בחנקן-14 (מקור הנייטרונים הוא פגיעת קרינה קוסמית באטמוספירה - הדבר מבוסס על ההנחה שקצב [[קרינההקרינה הקוסמית]] לא משתנה לאורך זמן, אך לאחרונה מחקרים הראו שהיו שינויים ב10000 שנים האחרונות, מה שמערער מעט את וודאותה של שיטת תיארוך פחמן-14). תהליך זה מביא לשיווי משקל בין היצירה להתפרקות, וכך מתקבל באטמוספירה ריכוז קבוע של האיזוטופ פחמן-14 יחסית לאיזוטופים האחרים של הפחמן.
 
פחמן-14 מוטמע ב[[צמח]]ים יחד עם האיזוטופים האחרים של הפחמן תוך כדי תהליך ה[[פוטוסינתזה]]. מהצמחים הוא עובר ליצורים חיים אחרים באמצעות [[שרשרת המזון]]. בתהליך הפוטוסינתזה יש הבדל מסוים בספיגה של צמחים מסוגים שונים את שלושת האיזוטופים של הפחמן, אך הבדל זה כמעט ואינו בא לידי ביטוי במדידות של מרבית הדגימות ובכל מקרה נלקח בחשבון. שיעורו היחסי של פחמן-14 ביחס לאיזוטופים האחרים של הפחמן בצמח נותר זהה לשיעורו באטמוספירה.