דייוויד רובינסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Prince Azulay (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 53:
על אף הישגיו האישיים הרבים בקריירה, בשנות השיא שלו (בין 1991 ל-1996) רובינסון לא הצליח לזכות באף אליפות NBA. הקבוצות שעל ידן הודחה סן אנטוניו פעם אחר פעם במשחקי הפלייאוף היו [[גולדן סטייט ווריורס]], [[פיניקס סאנס]], [[יוטה ג'אז]] ו[[יוסטון רוקטס]]. ב-1995, עונה בה זכה בתואר ה-MVP, הצליח רובינסון להגיע עם קבוצתו עד לסדרת גמר המערב מול יוסטון. סדרה זו הייתה מרגשת במיוחד, שכן רובינסון התמודד מול [[האקים אולאג'ואן]], שיחד איתו נחשב לאחד משני ה[[סנטר (כדורסל)|סנטרים]] הטובים בליגה. סן אנטוניו הפסידה באותה סדרה לאחר שישה משחקים.
לפני תחילת עונת {{בספורט|NBA|1996|1997}} נפצע רובינסון בצורה רצינית, כשנפגע ב[[גב]]ו במהלך אימוני ההכנה שלפני העונה. רובינסון הצליח לשוב לשחק, אך שישה משחקים לאחר מכן סבל מפציעה חמורה אף יותר, כאשר [[שבר (רפואה)|שבר]] את רגלו במפגש עם [[מיאמי היט]]. פציעה זו גרמה לו להיעדר עד לסיום אותה עונה. כתוצאה
במהלך השנים הבאות, רובינסון ודאנקן שיתפו פעולה בצורה מוצלחת בקו הקדמי של סן אנטוניו, והשילוב ביניהם כונה "מגדלי התאומים", בשל גובהם הרב של שני השחקנים והיכולת ה[[הגנה (כדורסל)|הגנתית]] הטובה שלהם. לפני עונת {{בספורט|NBA|1998|1999}} אירעה שביתת שחקנים גדולה ב-NBA לאחר שנוצר סכסוך בין ארגון השחקנים לבין הנהלת הליגה. העונה נפתחה לבסוף רק בפברואר [[1999]], ונמשכה 50 משחקים בלבד. רובינסון סייע לסן אנטוניו לסיים עם המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה (13-37), ולעבור במשחקי הפלייאוף את [[מינסוטה טימברוולבס]], [[לוס אנג'לס לייקרס]] ופורטלנד. בסדרת הגמר של ה-NBA, מול [[ניו יורק ניקס]], היו רובינסון ודאנקן יעילים במיוחד עבור קבוצתם, שניצחה בחמישה משחקים וזכתה באליפות. בכך השיג רובינסון את האליפות הראשונה בקריירה שלו.
| |||