דגש חזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←באילו אותיות יכול לבוא דגש חזק: תקלדה |
גדעון ברמץ (שיחה | תרומות) הרחבת ההערה על דוגמאות לדגש חזק באות גרונית |
||
שורה 4:
'''דגש חזק''', המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן" הוא סימן [[ניקוד]] ב[[עברית]], המסומן כנקודה בתוך ה[[אות]] והוא זהה לסימונו של ה[[דגש קל|דגש הקל]]. כיום, יש ספרי קודש (חומשים, [[סידור|סידורים)]], בהם מסמנים את הדגש החזק בגופן שונה מאשר הדגש הקל, ואף פותחו [[גופן|גופנים]] שונים המבדילים בין הדגשים בצורה אוטומטית. למשל, בתנך בהוצאת סימנים, מסומן הדגש החזק על ידי נקודה יותר גדולה.
בתקופות קדומות יותר של העברית (ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] וכנראה גם ב[[לשון חז"ל]]) ציין הדגש החזק [[הכפלת עיצור|רצף של שני עיצורים זהים]], שהתאחדו לכדי עיצור אחד מודגש- ומכאן שמו המציין את העצור הכפול "כפלן". דגש חזק יכול לבוא בכל האותיות למעט האותיות הגרוניות{{הערה|במקרא יש כמה מילים יוצאות מן הכלל ובהן אות גרונית מודגשת: בראש מילה (דחיק): למשל '''(1)''' וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֣וּמָה '''רָּ֑'''ע (ירמיהו לט, יב), '''(2)''' מָחַ֤צְתָּ '''רֹּ'''אשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע (חבקוק ג, יג), '''(3)''' אָהַ֣בְתָּ '''רָּ֣'''ע מִטּ֑וֹב (תהלים נב, ה), '''(4)''' יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־יִנָּ֣קֶה '''רָּ֑'''ע (משלי יא, כא), '''(5)''' מַעֲנֶה '''רַּ'''ךְ יָשִׁיב חֵמָה (משלי טו, א), '''(6)''' כִּ֤י מִקְנֶה־'''רַּ'''ב֙ הָ֣יָה ל֔וֹ (דברי הימים ב, כו, י). דומגאות נוספות מהמקרא של אות גרונית דגושה בתוך מילה: '''אות ר' דגושה''' בפסוקים הבאים: וְכִעֲסַ֤תָּה צָרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַ'''רְּ'''עִמָ֑הּ כִּֽי־סָגַ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ (שמואל א, א, ו), וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־כׇּל־הָעָ֗ם הַ'''רְּ'''אִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַר־בּ֣וֹ יְהֹוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכׇל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כׇל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ (שמואל א, י, כד), וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַ'''רְּ'''אִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל (שמואל א, יז, כה), וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אוֹתָךְ֙ לֹא־כָ'''רַּ֣'''ת שָׁ'''רֵּ֔'''ךְ וּבְמַ֥יִם לֹא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י (יחזקאל טז, ד), רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁ'''רֶּ֑'''ךָ (משלי ג, ח), לֵ֗ב י֭וֹדֵעַ מָ'''רַּ֣'''ת נַפְשׁ֑וֹ (משלי יד, י), שֶׁ'''רֹּ'''אשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל (שיר השירים ה, ב), כִּ֣י עֲוֹנֹתֵ֤ינוּ רָבוּ֙ לְמַ֣עְלָה '''רֹּ֔'''אשׁ (עזרא ט, ו). '''אות א' דגושה''' בפסוקים: "וַיָּבִ֥י'''אּ'''וּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה" (בראשית מג, כו) וכן, מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣י'''אּ'''וּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה (ויקרא כג, יז), יִ֣כֶל בְּשָׂר֣וֹ מֵרֹ֑אִי (ושפי) וְשֻׁפּ֥וּ עַ֝צְמוֹתָ֗יו לֹ֣א רֻ'''אּֽ'''וּ (איוב לג, כא), וַיָּבִ֨י'''אּ'''וּ לָ֜נוּ כְּיַד-אֱלֹהֵ֨ינוּ הַטּוֹבָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אִ֣ישׁ שֶׂ֔כֶל (עזרא ח, יח).}}.
המימוש ה[[פונטיקה|פונטי]] (ההיגוי) של הדגש החזק, מתבטא בהגיית העיצור למשך זמן ארוך מהרגיל, אך ב[[עברית ישראלית]] הוא מבוטא ללא הארכת זמן ההיגוי של העיצור. כך, בעברית ישראלית לא מורגש שום הבדל בין היגוי של עיצור מוכפל לעיצור רגיל (למעט ההיגוי הרפה של אותיות בגד כפת), כפי שבעברית ישראלית, לא מורגש שום הבדל בין [[ע]]י"ן ל[[א]]ל"ף, [[ק]]ו"ף ו[[כ]]"ף או [[פתח (ניקוד)|פתח]] [[חטף פתח]] וקמץ.
| |||