רמת הכובש – הבדלי גרסאות

ב[[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] ([[1936]]- [[1939]]) סבלה רמת הכובש רבות מהתקפות והתנכלויות מצד תושבי הכפרים הערבים השכנים, [[קלקיליה]], [[טירה (עיר)|טירה]] ו[[מיסכה]] (מיסקי), וספגה אבדות רבות{{הערה|{{דבר||ירו אל רמת הכובש|1936/03/11|00720}} {{ש}} {{דבר||הלילה היו יריות על רמת-הכובש|1936/04/24|00901}} {{ש}} {{דבר||רמת הכובש|1936/05/27|00106}} {{ש}} {{דבר||400 עצים נעקרו ברמת-הכובש|1936/05/29|01307}} {{ש}} {{דבר||רמת הכובש תחת אש מרצחים|1936/06/12|01701}} {{ש}} {{דבר||רמת הכובש באש יריות ביום ובלילה|1936/06/19|00107}} {{ש}} {{דבר||ההתקפה שלא הייתה כדוגמתה על רמת-הכובש|1936/07/19|00723}} {{ש}} {{דבר||לווית חנה פרוינד ברמת הכובש|1936/08/19|00103}} {{ש}} {{דבר||ההתקפה על רמת-הכובש שלא היה כמוה|1936/08/29|00108}} {{ש}} {{דבר||דניאל לוין הובא למנוחות|1938/07/25|00425}}}} ובסך הכל איבדה 16 מחבריה וספגה נזקים כבדים ברכוש.{{הערה|שם=עם במלחמה|[[מרדכי בר און]] ו[[מאיר חזן]] (עורכים), '''עם במלחמה''', יד יצחק בן צבי, 2006, עמ' 263}} בשלוש שנים אלו הותקפה רמת הכובש יותר מכל יישוב אחר בארץ, והייתה סמל לעמידה של ההתיישבות היהודית.{{הערה|1=[http://www.givati.org.il/info/hi_show.aspx?id=3303&levelId=1111 רמת הכובש], אתר גבעתי (על פי ספרו של [[אריה יצחקי]] "בעקבות לוחמים")}} אחד האסונות הקשים אירע ב-[[4 באוגוסט]] [[1938]], אז נהרגו שישה מחברי המשק כאשר מכוניתם עלתה על מוקש.{{הערה|{{דבר||אסון מחריד ברמת הכובש|1938/08/05|00107}}{{ש}} {{דבר||הלוויה ברמת הכובש|1938/08/07|00104}} {{ש}}{{דבר||בדמיך חיי!|1938/08/19|00300}}}}

במאיב[[מאי]] [[1948]] מנה הקיבוץ 675 איש, בתוכם 238 חברים, 239 ילדים ו-15 הורים לחברים. הגיל הממוצע היה 39. ענפיו המרכזיים של המשק היו לול, רפת, מאפייה ופרדסים.{{הערה|שם=עם במלחמה}} במהלך [[מלחמת העצמאות]] הותקפה רמת הכובש כמה פעמים.{{הערה|{{דבר||הותקף שומר השדות של רמת הכובש|1948/01/12|00107}} {{ש}}{{דבר||10 אנשי כנופיה נהרגו ורבים נפצעו בהתקפה בשרון|1948/03/30|00107}} {{ש}} {{דבר||מגיני רמת-הכובש עמדו שני ימים במערכה|1948/04/01|00114}}}} ב-[[20 באפריל]] [[1948]] נהרגו ארבעה מחברי המשק שיצאו לעבוד בשדה סמוך לקלקיליה.{{הערה|{{דבר||קרב פנים-אל-פנים ליד רמת-הכובש|1948/04/21|00203}}}} ב-[[10 במאי]] הותקף היישוב על ידי כוחות גדולים מטירה ומקלקיליה. בהתקפה נהרגו 3 יהודים וערבים רבים.{{הערה|{{דבר||נהדפה התקפה קשה על רמת הכובש|1948/05/11|00104}}}} עם [[פלישת צבאות ערב]] ל[[מדינת ישראל]] ניצב היישוב מול [[הכוחות המזוינים של עיראק|הצבא העיראקי]] שניסה לחצות את הארץ במקום הצר ביותר שלה.{{הערה|{{דבר|א. ש.|רמת הכובש במערכה|1948/06/27|00210}}}} התקפות ירי נמשכו גם בחודשים אחר כך עד [[אפריל]] [[1949]], אז נחתמו [[הסכמי רודוס]] עם ירדן שחייבו גם את צבא עיראק.{{הערה|{{דבר||כפר טירה בשרון - פורע שוב|1948/07/30|00104}} {{ש}} {{דבר||צלפים לעבר רמת הכובש|1948/11/09|00109}} {{ש}} {{דבר||יעקב ויסברד|1949/03/09|00104}}}} ילדי המשק שפונו ערב [[הכרזת העצמאות]] חזרו אליו לאחר חתימת ההסכמים.{{הערה|{{דבר|אלישע|רמת הכובש וילדיה במבחן הימים.|1949/08/04|00203}}}} במהלך המלחמה נהרגו 12 מחברי המשק וכ-15 נוספים נפצעו. רוב ענפי החקלאות של המשק נהרסו בתקופה זאת.{{הערה|שם=עם במלחמה}}

ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] היה רמת הכובש בין הקיבוצים הבודדים שלא הסתבך במשבר חובות הקיבוצים. הקיבוץ נחשב מבוסס ואמיד ועבר התחדשות בשנת [[2006]]. בין היתר, בקיבוץ יש [[אולם ספורט]] אזורי, מבנה יד לבנים והיכל תרבות, וכן בית הספר היסודי האזורי "יחדיו".