קונטרבס – הבדלי גרסאות

נגן הקונטרבס עומד או יושב על כיסא גבוה ומחזיק את הקונטרבס במאונך, נוטה קלות לכיוון גופו. כשהנגן עומד,ה"נאט" אמור להיות בערך בגובה עיניו של הנגן. בתחתית הכלי ישנה "רגל" ובעזרתה משעינים את הקונטרבס על הרצפה. משום שלקונטרבס אין סריגים המסמנים את מיקום הצלילים (כמו ב[[גיטרה]]),ישנן פוזיציות המאפשרות לנגן למצוא את מיקום הצלילים לאורך השחיף. בדרך כלל הפוזיציות משתמשות בשלוש אצבעות (המורה, האמה והזרת) כאשר המרחק בין האצבע המורה לזרת הוא טון. יד שמאל לוחצת על המיתרים בעזרת האצבעות, לכיוון הגוף בזמן שהאגודל מאחור,לא לוחץ. בדומה ל[[צ'לו]], בפוזיציות הגבוהות, הנגן משתמש בפוזיציית אגודל,זה כדי להגיע לחציו התחתון של השחיף. בפוזיציה זו משתמשים בדרך כלל באגודל, המורה האמה והקמיצה, ולעתיםולעיתים רחוקות משתמשים גם בזרת.

הקונטרבס הוא חבר מן המניין בסקציית כלי הקשת ב[[תזמורת|תזמורות]] סימפוניות וכן ב[[מוזיקה קאמרית|הרכבים קאמרים]]. בדרך כלל בתזמורת, הקונטרבס מנגן את תפקיד הבס אשר לעתיםלעיתים מוכפל על ידי הצ'לו. בתזמורת סימפונית יש בין ארבעה לשמונה נגנים אך בתזמורות גדולות יכולות למנות עשרה או שנים עשר נגנים. במהלך השנים נכתבו לקונטרבס תפקידים סולניים (בתוך סימפוניות למשל) ואף יצירות סולניות (קונצ'רטי). תפקידים תזמורתיים חשובים שנכתבו לקונטרבס הם הפרק הרביעי מתוך [[הסימפוניה התשיעית של בטהובן]], אשר נפתחת באוניסון של הקונטרבסים והצ'לי, בנוסף, הקונטרבס מבצע את הנושא מתוך תנועה זו. תפקיד חשוב נוסף הוא הפיל מתוך [[קרנבל החיות]] מאת [[קאמי סן-סנס|סן־סאנס]]. כמו כן ישנם תפקידי סולו ביצירות שונות מאת [[יוזף היידן|היידן]], [[יוהנס ברהמס|ברהמס,]][[ריכרד שטראוס]] ועוד.