יוון העתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מוסיקה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים, מוזיק, \1על ידי, ועוד. |
||
שורה 76:
צורת השלטון הבולטת ב[[העולם ההלניסטי|עולם ההלניסטי]] הייתה מלוכה, שהתבססה על שילוב בין עצמה צבאית ל[[פולחן אישיות]] והאלהה של המלכים ובני-משפחותיהם. בארץ האם היוונית נותרו עדיין פולייס משמעותיות, ובמקביל עלה כוחן של ״שיתופי-ערים״ או ״ליגות״ (κοινόν), ובמיוחד [[הליגה האכאית]], שמרכזה בצפון ומרכז פלופונסוס, ו[[הליגה האייטולית]], בצפון-מערב יוון. לצד הליגות גם ספרטה שמרה על עצמאותה, אך חדלה מלהיות כח משמעותי ביוון, למעט תקופות קצרות שבהן מלכים רפורמיסטים ניסו להחזירה לימי הזוהר.
העולם ההלניסטי היה נתון במלחמה מתמדת בין הכוחות המרכזיים לבין עצמם, בין הכוחות המרכזיים למדינות בינוניות וקטנות, ובין הכוחות המשניים לבין עצמם. בארץ האם היוונית היה מאבק מתמיד בין מקדון לבין הליגות והערים העצמאיות (שנתמכו
==חברה ומשטר==
שורה 82:
{{הפניה לערך מורחב|החברה ביוון העתיקה}}
בדרך כלל החברה היוונית הבדילה בין כמה שכבות אוכלוסייה: אזרחים בעלי זכויות פוליטיות מלאות, [[מטויקוי]] - תושבי קבע חסרי זכויות פוליטיות ועבדים. באזורים שונים היו אמות מידה שונות לכניסה לאחת הקטגוריות הללו.
החברה ביוון העתיקה אופיינה בהבחנה בין [[עבדות ביוון העתיקה|עבדים]] לבני חורין, הבחנה בין תפקידי גברים לתפקידי נשים, חוסר משמעות יחסי למוצאו של האדם ומרכזיותה של ה[[דת יוון העתיקה|דת]]. סגנון החיים ה[[אתונה העתיקה|אתונאי]] איפיין את העולם היווני העתיק, בניגוד למערכת החברתית של [[ספרטה]], שהייתה ייחודית לה.
שורה 93:
===השלטון ביוון העתיקה===
היות שיוון לא הייתה מדינה מאוחדת אחת, כל אחת מהפולייס הרבות שאכלסו את יוון התאפיינה בשלטון משלה. יתרה מכך, צורת השלטון ביוון העתיקה לא הייתה קבועה לאורך הדורות. השלטון המלוכני שאפיין את תחילת התקופה התפתח לשלטון [[אוליגרכיה|אוליגרכי]] עם מרכיבים שונים של סמכות מלוכנית, בהתאם לפולייס. בחלק מהפולייס התפתחה האוליגרכיה ל[[טיראניה]] וזאת בתורה התפתחה ל[[דמוקרטיה]]. לא בכל הפולייס הייתה ההתפחות השלטונית הזאת. בחלקן נותר השלטון האוליגרכי או הטיראני עד סוף העצמאות של הפוליס המדוברת כאשר נכבשה על ידי כוח גדול יותר.
טעות רווחת היא החלוקה השרירותית ל[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ול[[אוליגרכיה|אוליגרכיות]]. אפילו בספרטה, שהיא המודל האוליגרכי, לא היה שלטון רודני - להפך, היו בה המון בלמים ואיזונים. למשל, היו להם שני מלכים שעמדו למשפט כל שנה. פרט למלכים היו להם חמישה [[אפור (ספרטה)|אפורים]] שנבחרו בבחירות רגילות והיו מופקדים על [[הרשות המבצעת]]. תפקיד המלכים היה סמלי וכלל את הנהגת ה[[צבא]] בקרב. גם [[אתונה]] חוותה תקופות אוליגרכיות כמו לאחר התבוסה במלחמה הפלופונסית (השלטון ה-30 בשנת 404 לפנה"ס).
שורה 115:
{{ערך מורחב|לוחמה יוונית בעת העתיקה}}
הלוחמה ביוון העתיקה התאפיינה בצבאות בגודל שלא עלה בדרך כלל על 10,000 לוחמים מכל צד.
הטקטיקה המקובלת הייתה [[פלנקס]] - מערף צפוף של רגלים המשלבים את מגיניהם ליצירת גוש מונוליטי חזק. בפלנקס שירתו ה[[הופליט]]ים - [[חיל רגלים כבד]] שהורכב מבעלי רכוש מספיק לרכוש את כלי נשקם. מלבד הפלנקס היו מעט פרשים, בעיקר באתונה ובתבאי. קרקעות מרעה טובות בצפון יוון, בתסליה ובמוקדון אפשרו להן להקים חילות פרשים גדולים יחסית. שינויים טקטיים במהלך [[המאה ה-4 לפנה"ס]] הביאו לשיתוף פעולה גובר בין הפלנקס לחיל הפרשים. גם [[חיל רגלים קל]], ה[[פלטסט]]ים התחיל לתפוס את מקומו במערך הקרבי.
שורה 129:
מלבד האלים הכלליים, שבהם האמינו כל היוונים, פעמים רבות הייתה אלוהות מסוימת שתושבי אזור מסוים סגדו לה באופן מיוחד. הם האמינו שאלוהות זו היא המגנה העיקרית של עירם ולכן הקריבו לה קרבנות נוספים, מעבר למה שמקובל בעבודת הקודש הרגילה.
סגידה לבני אדם בתור אלים לא הייתה מקובלת ביוון העתיקה, אך מייסדי ערים זכו להכרה מיוחדת
מלבד אלים רבים, התאפיינה הדת היוונית גם במאגיה. מקדשים רבים היו [[אורקל]]ים שאיתם התייעצו בכל דבר החל מענייני יום יום עד לגורל הפוליס עצמה כגון יציאה למלחמה. אסטרולוגיה ופירוש סממנים שמיימים כמו מעוף ציפורים וכיוצא באלה היו מקובלים אף הם.
שורה 155:
{{הפניה לערך מורחב|אמנות יוון העתיקה}}
אמנות יוון העתיקה היא הסגנון האמנותי שהתפתח ב[[יוון]] וסביב [[הים האגאי]] באלף הראשון לפנה"ס. סגנון אמנותי זה השפיע רבות על ה[[אמנות]] בעולם המערבי עד [[המאה ה-20]], בעיקר בתחום ה[[פיסול]] וה[[אדריכלות]]. האמנות היוונית התקיימה במשך כ־1000 שנים באזור איי [[הים התיכון]] ומשני צדי הים האגאי. יוון קשורה לארצות שסביבה באמצעות הים, וכך נוצרו ההשפעות ההדדיות.
היוונים היו יורדי ים, הם חיו באיים והקשר ביניהם נוצר באמצעות ספינות. מסיבה זו כל אי התפתח כמדינה עצמאית,
נוהגים לחלק את תולדות האמנות היוונית לחמש תקופות:
שורה 181:
המטבח ביוון העתיקה התאפיין בעיקר בסגפנותו שהתפתחה על רקע הקשיים בהפקת המזון. קשיים אלה נבעו ממבנה השטח ומשיטות [[החקלאות של יוון העתיקה]]. המטבח התבסס על מה שמכונה "השלישייה ה[[המזרח התיכון|מזרח תיכונית]]": [[חיטה]], [[שמן זית]] ו[[יין]].
===
מאפייני
1. שימוש במודוסים: חשיבות לבחירת מודוס מתאים ע"פ אטוס ופאטוס.
2.
3. שימוש בטטראכורדים לפי אטוס/ פאטוס.
שורה 196:
קהל היעד:
1.
2.
3.
4. מסיקת ליווי לתיאטרון.
==== תרומתו של אריסטו
אריסטו אמר
אריסטו קבע שיש באדם 2 צדדים שונים, שחייב להיות איזון ביניהן כדי לקבל את האדם המושלם.
שורה 213:
פאטוס- הצד הרגשי, ללא מחשבה, צד זה אופיין לדיוניסוס.
הוא אמר
==== תרומתו של פיתגורס
פיתגורס קבע כללים רבים
==מורשת יוון העתיקה==
|