מעשייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה של הסוגה: עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 15:
[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]] במאמרו "על סיפורי מעשיות" (On Fairy-Stories) הסכים לכך שנוכחות פיות אינו חלק מהותי מהגדרת סיפור מעשייה והגדיר סיפורי מעשיות כסיפורים על הרפתקאות בני אדם ב"ארץ הפיות" (Faërie), הגמדים, האלפים ושאר יצורים קסומים ואף קסמים רבים אחרים.{{הערה|1=שם בעמ' 10-11}} אולם, באותו מאמר ובשימוש באותה הגדרה, טולקין מוציא מגדר סיפורי מעשיות סיפורים שרבים רואים בהם מעשיות.
חלק מן הפולקלוריסטים מעדיפים את המונח ה[[גרמנית|גרמני]] Märchen כדי להתייחס לסוגת המעשיות, מנהג שמצא שורשים בהגדרה של תומפסון במהדורת 1977 של הספר "הסיפור העממי" (The Folktale): "סיפור בעל אורך שבו מופיעים ברצף מוטיבים או [[אפיזודה|אפיזודות]]. עלילתו מתפתחת בעולם דמיוני ללא מיקום גאוגרפי מדויק, או יצורים בעלי הגדרה מדויקת והוא מלא בקסום. בארץ דמיונית זו, גיבורים צנועים הורגים את אויביהם, עולים למלוכה ונישאים לנסיכות.".{{הערה|1=Sith Thompson ,The Folktale, 1977 (Thompson: 8)}}הדמויות והמוטיבים של סיפורי מעשיות הם פשוטים ונעים בדפוס קבוע: נסיכות ורועות אווזים; בנים צעירים ונסיכות אצילות; [[עוג (פנטזיה)|עוגים]], [[ענק]]ים, [[דרקון (יצור אגדי)|דרקונים]] וטרולים; אמהות חורגות מרושעות וגיבורים רק לכאורה, פיה סנדקית ועוזרים קסומים אחרים,
===היסטוריה של הסוגה===
שורה 24:
===היחס שבין העממי לספרותי===
[[קובץ:Perrault1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציורו של [[גוסטב דורה]] ל"סיפורי אמא אווזה" מאת [[שרל פרו]]]]
סיפור המעשייה, כפי שהוא מסופר בעל-פה, הוא תת-סוג של הסיפור העממי. מצורתו זו העלו סופרים רבים סיפורי מעשיות על הכתב,
ניכרת השפעה הדדית בין סיפורי מעשיות ספרותיים לבין סיפורי מעשיות שבעל-פה ובין אלה לבין סיפורים מארצות זרות, בקו העלילה, במוטיבים ובמרכיבים שונים.{{הערה|1=Zipes, The Great Fairy Tale Tradition: From Straparola and Basile to the Brothers Grimm, p. xii}} פולקלוריסטים שונים במאה ה-18 ניסו לשחזר את הצורה "הטהורה" של הסיפור העממי, זו שלא "זוהמה" בגרסאות ספרותיות; אולם אף שסיפורי המעשיות בעל-פה היו קיימים אלפי שנים בטרם הועלו על הכתב, לא קיימים סיפורי-עם בצורה טהורה – כפי שאף לא קיימים סיפורי מעשיות ספרותיים בצורתם הטהורה, כאלה שאינם משאילים מן המסורת העממית.{{הערה|1=שם, בעמ' 846}} מעת שבאו גרסאות ספרותיות של סיפור המעשייה, בלתי אפשרי לעקוב אחר ההשאלה ההדדית. מספרי סיפורים עשויים אפילו לתור אחר סיפורי המעשיות הספרותיים כדי להעשיר את מספר סיפוריהם ואת המוטיבים שלהם.{{הערה|1= Linda Degh, "What Did the Grimm Brothers Give To and Take From the Folk?" p. 73, James M. McGlathery, ed., ''The Brothers Grimm and Folktale'', {{ISBN|0-252-01549-5}}.}}
שורה 50:
===מעשיות ספרותיות===
[[קובץ:John Bauer 1915.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של הצייר השוודי ג'ון באואר המתאר רביעית טרולים בחברת נסיכה. הציור מופיע באסופת מעשיות שוודיות.]]
רבים הכותבים אשר עשו שימוש בסוגת סיפורי המעשיות בספרות בת זמננו, זאת מסיבות שונות, ביניהן בחינת מצבו של האדם מנקודת המבט הפשוטה אותה מספקת המעשייה.{{הערה|1=Zipes, When Dreams Came True: Classical Fairy Tales and Their Tradition, pp. 24-25.}} חלק מן המחברים מבקשים ליצור מחדש את תחושת הפנטזיה בשיח המודרני,{{הערה|1=Grant and Clute, "Fairytale," p. 333.}} הדבר כרוך בשימוש בדרמות הפסיכולוגיות שהן חלק מן הסיפור.
מחברים אחרים החדירו לסיפורי המעשיות ה[[אירופה|אירופאיים]] עם הגיבורים הגבריים, מוטיבים מסוימים, בהם [[רב תרבותיות]] או [[פמיניזם]] ובכך מתחו ביקורת על ה[[סיפר]]ים (נרטיבים) המסורתיים.
שורה 75:
ולדימיר פרופ התמקד במחקרו בסיפורי מעשיות [[רוסיה|רוסים]], אבל שיטת הניתוח שלו מועילה מאוד אף לסיפורים מארצות אחרות.{{הערה|1=Propp, Morphology of the Folk Tale.}} לאחר שמתח ביקורת על שיטת הסיווג של ארנה-תומפסון על שהיא מתעלמת מתפקידם של המוטיבים בסיפורים ומכיוון שלדעתו המוטיבים ששימשו לסיווג של ארנה-תומפסון לא נבדלו זה מזה באופן ברור.{{הערה|1=Propp, p. 8-9.}} פרופ בחר לנתח את הסיפורים באמצעות התפקיד של כל דמות בעלילה והפעולה שנעשתה על ידו, כך הגיע למסקנה כי סיפור מורכב מ-31 מרכיבים ושמונה סוגי דמויות. בעוד שלא כל המרכיבים דרושים לכל סיפור, הופעת המרכיבים נעשית בסדר קבוע – להוציא את העובדה שכל מרכיב עשוי להישלל פעמיים, כך שיופיע שלוש פעמים. לדוגמה, בסיפור האח והאחות, המופיע באוסף האחים גרים, האח אינו מתפתה פעמיים לשתות מן הנחל ורק בפעם השלישית הוא שותה.{{הערה|1=Propp, p. 74.}}
אלמנט אחר הוא הפיה הנותנת לגיבור עזרה קסומה,
שיטת הניתוח של פרופ ספגה ביקורת על שהיא מתעלמת מן הנימה, האווירה, הדמויות וכל מאפיין אחר המבדיל בין סיפור מעשייה אחד למשנהו.{{הערה|1=[http://www.brown.edu/Courses/FR0133/Fairytale_Generator/propp.html Vladimir Propp's Theories]}}
==פרשנות==
מעשיות רבות, במיוחד אלה המיועדות לילדים, מכילות מוסר השכל. פרו סיים את המעשיות שאסף במוסר השכל, אף
סיפורי מעשיות רבים פורשו באשר למשמעותם. פירוש מיתולוגי אחד טוען כי רבים מסיפורי המעשיות, כולל אלה של [[עמי ותמי]], [[היפהפייה הנרדמת]], [[הנסיך והצפרדע]], היו מיתוסים של אל השמש; פרשנות זו איננה מקובלת בימינו.{{הערה|1=Tatar, The Hard Facts of the Grimms' Fairy Tales, p. 52}} רבים מסיפורי המעשיות אף זכו לניתוח ופירוש [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] מנקודות מבט [[פרויד]]יאניות, [[קרל גוסטב יונג|יונגיאניות]] ואחרות, זאת מבלי שאחת מן הפרשנויות האלה הפכה למקובלת.
| |||