סאות' פארק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: הפנייה -> הפניה, replaced: הפנייה לספר ויקיפדיה ← הפניה לספר ויקיפדיה באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 29:
'''סאות' פארק''' (ב[[אנגלית]]: '''South Park''') היא [[סדרת טלוויזיה]] [[קומדיה|קומית]] [[סאטירה|סאטירית]] [[הנפשה|מונפשת]] שערורייתית שנוצרה על ידי [[טריי פארקר]] ו[[מאט סטון]] ומשודרת בערוץ [[קומדי סנטרל]]. הסדרה התפרסמה בעיקר בזכות ה[[הומור שחור|הומור השחור]] המוגזם שלה והגסויות שהיא כוללת. הסדרה עוקבת אחר הרפתקאותיהם של ארבעה ילדים: [[סטן מארש]], [[קייל ברופלובסקי]], [[אריק קרטמן]] ו[[קני מקורמיק]]. הסדרה התפתחה משני סרטי אנימציה קצרים ובוטים שיצרו סטון ופארקר ב-1992 ו-1995, הסרטון שיצרו אלו ב-1995 היה להצלחה ויראלית ברשת האינטרנט, והוביל ליצירת הסדרה.
 
הפרק הראשון של הסדרה שודר ב-[[13 באוגוסט]] [[1997]] וזכה ל-98,000 צופים{{הערה|1=Toni Johnson-Woods, {{כ}}Blame Canada!: South Park And Popular Culture, [[ניו יורק טיימס]], עמ' 6–8; {{כ}} {{ISBN|0-8264-1730-2}}}}, שהיה אז נתון נמוך וכמעט גרם לביטול הסדרה. מאז שידור הפרק השני של הסדרה, היא זוכה באופן עקבי ב[[מדרוג (רייטינג)|מדרוג]] גבוה ולעתיםולעיתים קרובות מתוארת הסדרה האחראית ל"הצבתה של קומדי סנטרל על המפה"{{הערה|1=David M. Halbfinget, {{כ}}[http://www.nytimes.com/2007/08/27/business/media/27south.html?ex=1345867200&en=5e0dae11bad148ff&ei=5090&partner=rssuserland&emc=rss&pagewanted=all ‘South Park’ Creators Win Ad Sharing in Deal]{{כ|ימינה=כן}}, באתר ניו יורק טיימס, 27 באוגוסט 2007}}; אף על פי שמדרוג הסדרה צנח מאז עונותיה הראשונות, היא עדיין אחת מהמצליחות ביותר של קומדי סנטרל, ושידור הסדרה הובטח עד 2016{{הערה|1=Bill Gorman, {{כ}}[http://tvbythenumbers.zap2it.com/2011/11/16/south-park-renewed-through-2016-by-comedy-central/110938/ 'South Park' Renewed Through 2016 By Comedy Central]{{כ|ימינה=כן}}, באתר TV By the Number, {{כ}}16 בנובמבר 2011}}. ב[[יולי]] [[2015]] הוארך חוזה הסדרה לפחות עד עונה 23 ב-2019. [[הפלישה לפי הטבעת של קרטמן|פרק הפיילוט]] של הסדרה, "הפלישה לפי הטבעת של קרטמן", הופק באמצעות הנפשת [[סטופ מושן]] בעוד שאר הפרקים הופקו בתוכנת מחשב המדמה סטופ מושן. עד כה הופקו לסדרה 277 פרקים על פני 20 עונות.
 
הסדרה זוכה במקביל הן לשבחים רבים והן לתגובות שליליות, ובאופן כמעט שנתי פרק מעונתה הנוכחית של הסדרה זוכה ב[[פרס אמי|פרס אמי לפרק הטלוויזיה הטוב ביותר]]. הפופולריות של הסדרה הובילה להפצת סרט קולנוע מונפש באורך מלא בשם "[[סאות' פארק - הסרט|סאות' פארק - הסרט: גדול יותר, ארוך יותר ובלתי מצונזר]]" ביוני 1999 שהיה להצלחה מסחרית עם הכנסות של 83,137,603${{הערה|1=[http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=southpark.htm סאות' פארק - הסרט], באתר [[Box Office Mojo]]}}. ב-2013 דורגה סאות' פארק על ידי מגזין [[TV Guide]] כסדרת האנימציה העשירית הגדולה ביותר בכל הזמנים{{הערה|1=Rich Sands, {{כ}}[http://www.tvguide.com/News/Greatest-Cartoons-TV-Guide-Magazine-1071203.aspx TV Guide Magazine's 60 Greatest Cartoons of All Time], באתר TV Guide, {{כ}}24 בספטמבר 2013}}.
שורה 65:
מאט סטון וטריי פארקר מדבבים את רוב הדמויות ממין זכר בסדרה, כאשר אפריל סטיוארט ומונה מרשל (בעבר [[מרי קיי ברגמן]] ואליזה שניידר) מדבבות את רובן של הדמויות ממין נקבה, בהן ונדי טסטבורגר ושילה ברופלובסקי. מדבבים אחרים הם אדריאן בירד (מדבב את טוקן בלאק), ורנון צ'טמן (טאולי) וג'ניפר סטיבנס (בבה סטיבנס). חברי עבר בצוות המדבבים כוללים את [[אייזיק הייז]] ([[שף (סאות' פארק)|שף]]) וג'ון האנסן (מר עבד). הייז, שהיה [[סיינטולוגיה|סיינטולוג]], עזב לאחר שהסתכסך עם היוצרים על רקע טיפול הסדרה בנושא הסיינטולוגיה במסגרת הפרק "[[לכוד בארון]]".
 
צוות המדבבים מחקה לעתיםלעיתים קרובות קולות של [[ידוען|ידוענים]] שדמויותיהם מופיעות בסדרה, אך ישנם גם מקרים בהם תורם הידוען עצמו את קולו לדמותו, כמו למשל [[ג'יי לנו]], [[רוברט סמית' (מוזיקאי)|רוברט סמית']] והלהקות [[רדיוהד]] ו[[קורן (להקה)|קורן]]. ידוענים שהתארחו בסדרה ותרמו את קולם לדמויות אחרות כוללים בין השאר את [[ג'ניפר אניסטון]], [[ג'ורג' קלוני]], [[הנרי וינקלר]], הצמד [[צ'יץ' וצ'ונג]], [[נטשה הנסטרידג']] ו[[פיטר סרפינוביץ']]. סטון ופארקר טענו כי הם מעדיפים שאופן אירוח הידוענים יהיה "אקראי יותר" מאשר זה של סדרות כמו "[[משפחת סימפסון]]". כך למשל גילם ג'ורג' קלוני בפרק "השיט ההומואי הגדול של אל ההומו הגדול" דמות של כלב [[הומוסקסואל]], ול[[ג'רי סיינפלד]] שביקש להשתתף בסדרה הוצע לדבב בפרק "מרווין המורעב" דמות בשם "תרנגול הודו מספר 4", אך סוכנו של סיינפלד סירב להצעה{{הערה|1=[http://www.southparkstuff.com/season_1/episode_109/ פרק 109 - "מרווין המורעב"], באתר "South Park Stuff"}}.
 
===מוזיקה===
שיר הנושא המקורי של "סאות' פארק" היה קטע מוזיקלי בביצועה של להקת [[פרימוס (להקה)|פרימוס]]. נעימת הפתיחה שהיוצרים התכוונו לעשות בה שימוש הייתה איטית ודלה יותר, ולבסוף הוחלט להפוך אותה לנעימת סיום ולהקליט שיר קצבי יותר שישמש כשיר פתיחה. השיר עובד מחדש שלוש פעמים עד כה ושורות אחדות שונו בו. החל מן הפרק "כיתה ד'" של העונה הרביעית נעשה שימוש בגרסת [[היפ הופ]] של השיר שנוצרה בידי פול רוב. לקראת העונה השישית הוכנה גרסה קצבית אף יותר עם השפעות [[קאנטרי]]. באמצע העונה העשירית עובד השיר כך שיכיל [[סימפול]] של השיר "Whamola" מאת להקת "קולונל לס קלייפול'ס פירלס פליינג פרוג בריגייד", פרויקט-צד של סולן פרימוס, לס קלייפול.
 
תרומות מוזיקליות נוספות לסדרה הגיעו מהזמר [[אייזיק הייז]], שתרם את קולו לדמות שף שנהג לשיר שירים, בדרך כלל בעלי אופי מיני בוטה, כאמצעי "להסביר לילדים נושאים שונים מעולם המבוגרים". השיר "[[Chocolate Salty Balls]]" ("ביצי שוקולד מלוחות") אף יצא כסינגל בבריטניה לשם קידום האלבום "Chef Aid: The South Park Album" (אלבום של שירים מתוך הפרק "מופע הסיוע לשף" בו התארחו מוזיקאים נודעים רבים) והגיע שם למקום הראשון במצעד המכירות. פרקים רבים כוללים מוזיקת רקע רגשנית באופן קיצוני על מנת להדגיש באופן הומוריסטי את התוכן הדרמטי של הסצנה. לעתיםלעיתים נוהג אריק קרטמן לפצוח בשיר על מנת להפגין רגשות מלאכותיים של [[זולתנות]] או [[אופטימיות]] ובכך לקדם את מניעיו האמיתיים. לדוגמה, בפרק "קני מת" משכנע קרטמן את חברי [[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] להתיר את חקר [[תא גזע|תאי הגזע]] תוך ניצול עוצמתו הרגשית של השיר "[[Heat of the Moment]]" מאת להקת [[אסיה (להקה)|אסיה]].
 
עד ליציאתו של "סאות' פארק - הסרט" לא באו לידי ביטוי בסדרה יכולותיהם המוזיקליות של היוצרים. פסקול הסרט, שנוצר בשיתוף עם המוזיקאי זוכה [[פרס גראמי]] מרק שיימן, כלל מספר שירים שהפכו ללהיטים, בהם "Blame Canada" שהועמד ל[[פרס אוסקר]] ו-"Uncle Fucka" שזכה בפרס השיר הטוב ביותר בטקס [[פרסי הקולנוע של MTV]]. סטון ופארקר הקימו עם עוד שני אנשי צוות של הסדרה להקת פאנק-רוק בשם [[DVDA]], שמבצעת מדי פעם שירים אלה בהופעותיה.
שורה 96:
הסדרה נחשבת לבוטה יותר מרוב סדרות הטלוויזיה האחרות, דבר שגרם בין השאר לכך שמספר רב של קטעים מן הסדרה צונזרו במהלך שידורי ה[[סינדיקציה#סינדיקציה בתחום הטלוויזיה|סינדיקציה]] של פרקים רבים. צנזורה על הסדרה הופעלה בין השאר בישראל, כאשר בשידורה הראשון של העונה הראשונה בערוץ 2 הוחלט שלא לשדר את הפרק "השיט ההומואי הגדול של אל ההומו הגדול", עקב בדיחה במהלכו בנושא [[השואה]]. אולם הפרק שודר בערוץ מאוחר יותר וכן בערוץ ביפ. פרק נוסף שצונזר לשידור הוא "דלקת עיניים" (הנקרא גם "דלקת הלחמית"), במהלכו נראה אריק קרטמן מחופש ל[[אדולף היטלר]], מצדיע ב[[מועל יד]] תוך הכרזת "[[זיג הייל]]" ואף הוזה עצמו נואם בסגנונו של היטלר. הפרק מעולם לא שודר בערוץ 2 אלא רק בערוץ ביפ. לאחר שידור שתי העונות הראשונות בערוץ 2, תוכננה ב[[שידורי קשת]] בשנת [[2000]] רצועת שידור לילדים ונוער בשעות הערב, שהייתה אמורה לכלול 8 מתוך 17 פרקי העונה השלישית שנמצאו מתאימים לשידור על ידי שידורי קשת{{הערה|‫{{ynet|ynet|הדברים שאתם לא אוהבים|1012729|13 באוגוסט 2001}}‬}}. פנייה של מנכ"ל [[המועצה לשלום הילד]] אל נציב תלונות הציבור של [[הרשות השנייה]] הביאה להפסקת שידורה של הסדרה בערוץ 2 ולהעברתה לערוץ ביפ, ששידר את עונות הסדרה במלואן. בשנת [[2009]] החל שידור העונה העשירית בערוץ ביפ באיחור של כ-3 שנים. סיבת האיחור אינה ידועה.
 
הסדרה עוררה לא מעט שערוריות ציבוריות על רקע עיסוקיה בנושאים שבני אדם רבים רואים כ[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] וכרגישים, כמו שימוש ב[[ניבול פה]], [[דת]]ות, [[כת]]ות, [[מיניות]], שימוש ב[[סטרואידים]] ו[[התחממות עולמית]]. בדצמבר 2005 מחה ארגון הליגה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] נגד הפרק "בלאדי מרי", שבו הוצגה סצנה קשה לצפייה [[פסל (יצירה)|פסל]] של [[מרים הבתולה]] עם [[רקטום]] מדמם{{הערה|1=[http://www.catholicleague.org/catalyst.php?year=2006&month=September&read=2103 קומדי סנטרל משדרת מחדש את "בלאדי מרי"], האתר הרשמי של הליגה הקתולית}}. במרץ 2006, בעקבות ביטול שידורו של הפרק "[[לכוד בארון]]", התפרסמו דיווחים על כך ש[[טום קרוז]] הוא זה שגרם באיומים לביטול שידורו של הפרק שהציג באופן נלעג אותו ואת כת ה[[סיינטולוגיה]] אליה הוא משתייך{{הערה|‫{{וואלה!|מור שני|קרוז הוריד פרק של "סאות'פארק" מהאוויר|876797|19 במרץ 2006}}‬}}. באותו החודש עזב [[אייזיק הייז]], אף הוא מאנשי הכת, את הסדרה על רקע היחס אליה. גם הפרק "גיהנום עלי-אדמות 2006" ששודר באוקטובר 2006, שבועות מספר לאחר מותו של [[סטיב ארווין]] ובו הוצג ארווין באופן אלים, כאשר הוא ב[[גיהנום]] ודג [[טריגוניים|טריגון]] נעוץ בגופו, עורר מחאות רבות. לעתיםלעיתים מתייחסת הסדרה לשערוריות שהיא עצמה מעוררת ובפועל היא "שמה זין", "מצפצפת" ומתעלמת כמעט לגמרי מהמחאות והתגובות השליליות, למשל בפרקים "ספיישל פנטסטי לחג הפסחא" הלועג שוב לליגה הקתולית (ובו אזכורים לכל הנושאים שקשורים לנצרות, וכן לקטע המופיע בפרק "בלאדי מרי") ו"שובו של שף", המתייחס לעזיבתו של הייז.
 
נושא הצנזורה הוא אחד מהקבועים ביותר בסדרה, כאשר פרקים רבים לכל אורך הסדרה, כמו גם "[[סאות' פארק - הסרט]]", מציגים עמדה שלילית כלפי הצנזורה והשפעותיה. הפרק הראשון שעשה זאת הוא הפרק השישי של הסדרה, "מוות", שהיווה פרודיה על הקריאות הרבות להורדתה של הסדרה מן האוויר בימיה הראשונים, תוך שימוש בקריקטורות של מאט סטון וטריי פארקר בשם "[[טרנס ופיליפ]]". פרק זה היה האחרון מתוך ששת הפרקים שהוזמנו במקור על ידי קומדי סנטרל, ויוצרי הסדרה היו בטוחים בעת יצירת הפרק שפרקים חדשים לא יוזמנו בשל המחאות הרבות{{הערה|1=מתוך ראיון של מאט סטון וטריי פארקר עם [[דייוויד לטרמן]] בתוכנית "לייט שואו"}}. מאוחר יותר עסק צמד הפרקים "מלחמות המצוירים" מן העונה העשירית ב[[פרשת קריקטורות מוחמד (2006)|פרשת קריקטורות מוחמד]], ויוצרי הסדרה נקלעו למאבק קשה עם קומדי סנטרל על הצגת דמותו המאוירת של מוחמד. כמו כן, בפרק "זה פוגע במעריץ"{{הערה|1=שם הפרק במקור: "It Hits the Fan" (מילולית: "זה פוגע במאוורר"). זוהי רמיזה למילה "shit" ("[[צואה|חרא]]"), על רקע קיומו של ביטוי ה[[סלנג]] "When the shit hits the fan".}} נאמרת המילה "shit" כשהיא בלתי-מצונזרת מספר שיא של 162 פעמים, כאשר [[מונה (מכשיר)|מונה]] בפינת המסך מציין כמה פעמים נאמרה המילה עד כה בפרק.
 
סטון ופארקר, למרות עוצמת המחאות והתגובות השליליות לסדרה, מתארים את עצמם כ"פוגעניים באופן שווה כלפי כולם" ופרקים שעוסקים בנושאים מעוררי מחלוקת לועגים לעתיםלעיתים קרובות לכל הצדדים ולא מצדדים בבירור בעמדה כלשהי. הנושא הרגיש של [[הפלה מלאכותית|הפלות מלאכותיות]], למשל, זוכה לפרודיות רבות בסדרה, כאשר עמדת היוצרים איננה ברורה לחלוטין (בפרק "שף משתגע", למשל, נעשה שימוש בנושא ההפלות על מנת להדגיש את "[[המפלגה הרפובליקנית|שמרנותו]]" של קרטמן). [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב חוזר]] נפוץ הוא מעין "נאום סיכום" קצר מפיהם של הילדים על כך שאירועי הפרק לימדו אותם [[מוסר השכל]] חשוב (שבפועל אין בו שום דבר חינוכי אלא בוטות ואלימות).
 
באפריל [[2010]] פרסם ארגון מוסלמי קיצוני הודעה חריפה שפורשה בעיני חלק מהציבור כאיום על חיי יוצרי הסדרה, לאחר שידור הפרק "200" מהעונה ה-14 שבו הופיע [[מוחמד]] בחליפת דוב. ההודעה הזהירה את היוצרים כי "גורלם יהיה ככל הנראה זהה לזה של [[תאו ואן גוך]]". בעקבות זאת צינזרה קומדי סנטרל את שמו של מוחמד וכן את "נאומי הסיכום" מפרק ההמשך, "201", בניגוד לשיקול דעתם של פארקר וסטון. מהלך זה של קומדי סנטרל גרר תגובות שליליות רבות ממבקרי טלוויזיה בארצות הברית. צמד הפרקים אף הועלה על ידי גורמי החוק בארצות הברית כגורם אפשרי לניסיון הפיגוע ב-2010 ב[[כיכר טיימס]]{{הערה|‫{{nrg|סוכנויות הידיעות|נוקמים על סאות' פארק?|101/998|3 במאי 2010|47|2}}‬}}. צמד הפרקים "200" ו-"201" הם היחידים בסדרה שמעולם לא שודרו בישראל, וכרגע גורלם להיות משודרים במדינה אינו ידוע.