אקלים ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 2:
[[קובץ:04nov2005.PNG|ממוזער|350px|מפת לחצי אוויר מה-4 בנובמבר 2005. השקע הקפריסאי, המופיע במפה כעיגול ירוק, הוא הגורם העיקרי לירידת משקעים בישראל בעונת החורף.]]
את '''[[ארץ ישראל]]''' נהוג לחלק לשלושה אזורי '''[[אקלים]]''' שונים, למרות היותה של ארץ ישראל קטנה יחסית, סוגי האקלים הם:
* [[אקלים ים-תיכוני]] - רוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל נמצאים באזור של האקלים הים תיכוני. האקלים הים תיכוני מאופיין בקיץ חם ודל ב[[משקעים]], עונות מעבר הפכפכות ו[[חורף]] גשום (לעתיםלעיתים רחוקות אף מושלג) וקר. באזורי האקלים הים תיכוני יורדים יותר מ-400 מ"מ של משקעים בשנה.
* [[אקלים צחיח למחצה|אקלים ערבתי, צחיח למחצה]] - מעין אקלים מעבר בין האקלים [[הים התיכון|הים תיכוני]] לבין האקלים [[מדבר|המדברי]]. אי אפשר להגדיר במדויק היכן עובר הגבול בין סוגי האקלים, מפני שהשוני בין שנה לשנה בכמות המשקעים באזורי האקלים הערבתי הוא גדול מאוד. [[באר שבע]] לדוגמה, נמצאת באזור של אקלים ערבתי. באזורי האקלים הערבתי יורדים בין 200 ל-250 מ"מ של משקעים בשנה.
* [[אקלים מדברי]] - רוב דרום הארץ נמצא באזור של אקלים מדברי ומהווה חלק מרצועת המדבריות הסובטרופיים העולמית. זהו אזור [[מדבר|צחיח]] ודל במשקעים במשך כל השנה, ולא יורדים בו יותר מ-200 מ"מ של משקעים במהלך השנה.
שורה 10:
החורף בקווי הרוחב שבה נמצאת ישראל (29.50 מעלות צפון עד 33.33 מעלות צפון) מאופיין בנסיגתה של [[רמה סובטרופית|הרמה הסובטרופית]] דרומה. הרמה הסובטרופית היא זו אשר מונעת כניסת מערכות מזג אוויר דינמיות לאזור במהלך הקיץ וחלק מהאביב והסתיו. עם נסיגתה של הרמה הסובטרופית, מתאפשרת חדירת אוויר קר בשכבות השונות של ה[[אטמוספירה]], תחילה בגבוהות יותר ומאוחר יותר גם בנמוכות.
 
עונת החורף מאופיינת בירידת גשמים באופן תכוף (בעיקר באזור האקלים הים תיכוני), לעתיםלעיתים יורד [[ברד]] ובמקרים נדירים ביותר אף יורד [[שלג]], בעיקר בהרים שגובהם מעל 700 מ' ובאופן תדיר יותר בהרים שגובהם מעל 900 מטר. ב[[סתיו]] ובתחילת החורף, בחודשים [[נובמבר]], [[דצמבר]] ו[[ינואר]], רוב המשקעים יורדים סמוך לחוף, בעיקר בזכות ההבדלים בין טמפרטורת הים, אשר עדיין חם באופן יחסי, לבין טמפרטורת היבשה, שמגיבה לשינויי העונות מהר יותר. הפרשי טמפרטורות גדולים גורמים בדרך כלל לאי יציבות אטמוספירית, המאפשרת התפתחות עננים וירידת משקעים.
 
בסוף החורף, הכולל את חלקו של חודש [[ינואר]], ואת החודשים [[פברואר]] ו[[מרץ]] מרבית המשקעים יורדים דווקא באזורי ההר. הים, שבזמן זה כבר מספיק להתקרר, לא מספק יותר תמיכה ליצירתם של עננים רבים סמוך לחוף. לעומת זאת, [[אורוגרפיה]], תופעה שגורמת להתגברות העננות והמשקעים במדרונות הלחים (במקרה של ארץ ישראל, המדרונות המערביים) של ההר הופכת לדומיננטית. לכן בערים [[ירושלים]] ו[[צפת]] למשל, החורף מגיע לשיאו בחודש פברואר.
שורה 62:
{{ערך מורחב|השלג בישראל}}
[[קובץ:Hermonsite1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[אתר החרמון]] שעל [[חרמון|רכס החרמון]] פעיל במשך מספר שבועות בשנה. בתמונה אתר ה[[סקי]] שבחרמון, מבט לעבר הרכבל העליון]]
ב[[ישראל]] ממעט השלג לרדת. המקומות היחידים שבהם יורד שלג מדי שנה הם בהר ה[[חרמון]] ובצפון [[רמת הגולן]], שהם אזורים גבוהים יחסית (1000 עד 2000 מטר מעל פני ה[[ים]]). לעתיםלעיתים יורד שלג גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700–900 מטר מעל פני הים, כמו [[צפת]], [[גוש עציון]] ובכללו [[ירושלים]], והרים ב[[הרי יהודה|יהודה]], [[שומרון]] ו[[הנגב]]. שלג באזור [[מישור החוף]] של ישראל נדיר ביותר.
למעט הר החרמון, מרבית המקרים של ירידת שלג באזורי ההרים מתרחשים מחודש ינואר ועד למחצית מרץ. מקרים של שלג בהרי הצפון והמרכז אחרי מחצית מרץ נדירים, אולם מתועדים: ב-2 באפריל [[1990]] ואף ב-12 באפריל [[1949]] ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז כולל ירושלים.
==== פברואר 1920 ====
שורה 106:
המכניזם של שקע הקרקע פשוט- האוויר מתכנס למרכז השקע בתנועת מערבולת. מכיוון שאין לו "לאן לברוח" הוא עולה מעלה, ונוצרים ענני גשם.
 
לעתיםלעיתים עשוי לקרות מצב בו שקע קפריסאי המתקדם לעבר חופי הארץ, משנה בפתאומיות את מסלולו צפונה לעבר הים השחור. מצב זה קרוי בפי החזאים "שקע חמקמק" וזה נגזר מ[[אפקט "ביצי השור"]].
* '''[[שקע עזה]]''' - כאשר שקע חזיתי מתמקם לאורך חופי ישראל, הוא קרוי שקע עזה. כל האזורים שימצאו מדרום למרכז השקע יהנו מרוח מערבית לחה, וסביר להניח משקעים. האזורים שימצאו מצפון למרכז השקע יסבלו מרוח מזרחית וחוסר בלחות ומשקעים.
 
לעתיםלעיתים, יורד בחורף שלג בהרים הגבוהים בישראל. השלג נפוץ בעיקר בהרים שגובהם מעל 700 מטרים, אולם שלג בגובה 500 מטרים אינו נדיר כל כך. ב-[[6 בפברואר]] [[1950]] ירד שלג אפילו בגובה פני הים - על מישור החוף, ב[[תל אביב]] ובערי חוף נוספות. התנאים הדרושים על מנת שירד שלג בישראל הם שקע קפריסאי המאפשר משקעים, שמסלול הרוחות שהוא יוצר לא עובר דרך ארוכה מידי מעל הים (מפני שהים, שהטמפרטורה שלו חמה באופן יחסי, מחמם את האוויר בשכבות הנמוכות). על השקע הקפריסאי להיות מלווה ב[[אפיק רום]] עמוק. בנוסף, עליו להיות מגובה בגוש אוויר קר גדול ומאסיבי במזרח אירופה.
 
לעתיםלעיתים מתפתחת בחורף רמה, הגורמת לשקיעת אוויר ולכן מדכאת התפתחות עננים, אך מזרימה אוויר קר מאוד מהצפון.
* '''[[רמה סיבירית]]''' - לעתיםלעיתים קרובות, במהלך רמה סיבירית יורדות הטמפרטורות במקומות רבים בישראל (בעיקר בעמקים ובהרים הגבוהים) אל מתחת ל-0 מעלות צלזיוס. הרמות הסיביריות מגיעות לשיא השפעתן וקיצוניותן בדצמבר, אז קרינת השמש היא החלשה ביותר בשנה. במהלך השפעת רמה סיבירית, השמיים בהירים וכיוון הרוח הוא צפון-מזרחי. התוצאה המתקבלת היא חדירת אוויר יבש וקר מאזור רוסיה והים השחור לישראל.
 
== האביב בישראל ==
שורה 118:
 
ב[[אביב]] נחלשת פעילות מזג האוויר בישראל, בעיקר בשל התקדמותה צפונה מחדש של הרמה הסובטרופית.
הסיבה להפחתת הגשמים באביב היא היחלשות אפיק הרום, כפי שנראה היטב במפה המצורפת (מפת רום- 500 מ"ב) המתארת אפיק רום טיפוסי של חודש אפריל, זה גורם בדרך כלל למז"א מעונן עם גשם מקומי, אך לא יותר מכך. האביב בישראל מתרחש בחודשים [[אפריל]] ו[[מאי]]. ב[[יוני]] לעתיםלעיתים קרובות מתגבשות כבר המערכות הקיציות והחודש מקבל אפיון קיצי מובהק.
 
2 מערכות עיקריות פוקדות אותנו באביב:
* '''[[שקע שרבי]]''' - או שקע [[צפון אפריקה]] - בניגוד לשקעים המאפיינים את החורף, באביב מתחילים להיווצר ולהגיע אל ישראל שקעים שרביים. שקעים שרביים מאופיינים בחזית חמה מפותחת ו[[חזית קרה]] מנוונת. אולם, לעתיםלעיתים קרובות באביב מגיע שקע שרבי לאזור קפריסין והופך לשקע קפריסאי בעל מאפיינים חורפיים לכל דבר. דוגמה קיצונית לכך היא שקע שרבי שפקד את ישראל במרץ [[1998]] - ב-[[16 במרץ]] שררו תנאי שרב בארץ, וב-[[18 במרץ]], עם שבירת השרב, ירד שלג בהרים. זה קרה בעקבות התמזגות השקע השרבי עם אפיק רום מצפון.
* '''[[אפיק ים סוף]]''' - מערכת נוספת שפוקדת את ארץ ישראל באביב ובסתיו היא אפיק ים סוף (או בקיצור אי"ס). זו שלוחה של [[שקע תרמי]] שמרכזו באזור סודאן. לרוב אי"ס מלווה '''ברכס רום''' ולכן לא גורם למשקעים. אולם כאשר נוצר מצב ובו אי"ס מלווה ב'''אפיק רום''' מפותח דיו, נוצרת הסעה של לחות מהאזורים הטרופיים. לחות זו מגיעה לאזור ישראל, ואם התנאים מאפשרים זאת, מתרחשת [[קונבקציה]] ויצירה של ענני סופות רעמים ([[קומולונימבוס]]ים).
 
שורה 130:
[[קובץ:30aug06.png|שמאל|ממוזער|400px|הרמה הסובטרופית השולטת בקיץ הגורמת להיעדר גשם. (מפת 500 מ"ב)]]
 
ה[[קיץ]] בישראל, הכולל בעיקר את החודשים [[יוני]], [[יולי]] ו[[אוגוסט]], מאופיין באקלים חם ולח במישור החוף והשפלה, ובאקלים חם ויבש יותר בהרים ובעמקים הפנימיים. גשם (או כל משקע אחר) בקיץ הוא נדיר מאוד, בעיקר בהרים. בחוף, לעתיםלעיתים רחוקות, קורה ומטפטף מעט בשעות הבוקר, אולם בדרך כלל אין זו כמות מדידה.
 
לאקלים השורר בישראל במהלך הקיץ אחראיות שתי מערכות מזג אוויר:
* '''[[האפיק הפרסי]]''' - במהלך חודשי הקיץ נוצר באזור [[הודו]] [[שקע המונסון]], אשר גורם לגשמים כבדים במזרח אסיה לאורך חודשי הקיץ. שלוחה של השקע הזה, שנקראת האפיק הפרסי, עוברת דרך [[המפרץ הפרסי]] ומגיעה עד לים התיכון. שקע המונסון והאפיק הפרסי הן מערכות תרמיות וסטטיות, אשר אינן דועכות, מתגברות או משתנות בצורה דרסטית במהלך חודשי הקיץ. האפיק הפרסי גורם לרוחות צפון מערביות בישראל, מלבד במקומות שבהם יש השפעות מקומיות אחרות, כמו רוח העמק-הר או הבריזה הלילית. הרוחות הצפון מערביות מביאות לחות רבה לאזור החוף, אולם לחות זו לא מצליחה לטפס על ההרים או ליצור ענני גשם מכיוון שהיא חסומה על ידי [[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]].
* '''[[רמה סובטרופית|הרמה הסובטרופית]]''' - במהלך הקיץ הרמה הסובטרופית מצפינה וחוסמת את חדירתם של [[אפיק רום|אפיקי רום]] לאזורינו. הרמה הסובטרופית גורמת ל[[התמוככות]] ברום ומדכאת התפתחות של עננות מסוג כלשהו. לעתיםלעיתים, כאשר הרמה הסובטרופית מתגברת, האפיק הפרסי נחלש ונוצר [[שרב התמוככות]], בסיס ה[[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]] מנמיך והטמפרטורות בהרים עולות בחדות. בחוף לעומת זאת, אין עליה חדה של הטמפרטורות אבל ישנה התגברות של הלחות.
 
== הסתיו בישראל ==
[[קובץ:16oct05.png|שמאל|ממוזער|400px|הראשון שמצליח לפרוץ את "חומת האש", יממה לפני היורה. אפיק רום משמעותי ראשון לעונת 2005/6 מתארגן ליד טורקיה לקראת כניסה לארץ (מפת 500 מ"ב).]]
 
ה[[סתיו]] בישראל דומה מאוד לאביב, והוא תופס את מקומו בחודשים [[אוקטובר]], [[נובמבר]] וחלק מדצמבר. גם בסתיו מופיע לעתיםלעיתים קרובות [[אפיק ים סוף]], ולעתיםולעיתים רחוקות יותר [[שקע שרבי|שקעים שרביים]]. כיוון שבחודשי הסתיו הים חם עדיין (כאמור, הים מגיב לאט יותר לשינויי העונות עקב חומו הסגולי), מתאפשרת פעילות מזג אוויר ענפה יותר מבאביב ומתרחשות סופות רעמים רבות, בין אם כתוצאה מאפיק ים סוף ובין אם כתוצאה משקעים קפריסאים ראשוניים. בנוסף, בשל הקרינה החלשה והימים הקצרים, מופיעה לעתיםלעיתים קרובות הרמה הסיבירית ואירועי קרה נפוצים בסתיו יותר מבאביב.
 
בשלב המוקדם של הסתיו האפיק הפרסי עדיין לא עזב את המזרח התיכון ולעתיםולעיתים מתקיימים שני אפיקים בו זמנית: אפיק ים סוף והאפיק הפרסי. תופעה זו מכונה אפיק פרסוף, שילוב של שתי המילים פרסי וסוף. זהו למעשה מצב בו האפיק הפרסי ואפיק ים סוף נאבקים על השליטה במזרח התיכון. מאבק זה מסתיים במהלך אוקטובר בניצחון מוחץ של האפיק מים סוף.
* '''[[אפיק ים סוף]]''' - מערכת נוספת שפוקדת את ארץ ישראל באביב ובסתיו היא אפיק ים סוף . זו שלוחה של [[שקע תרמי]] שמרכזו באזור סודאן. לרוב אפיק ים סוף מלווה '''ברכס רום''' ולכן לא גורם למשקעים. אולם כאשר נוצר מצב ובו הוא מלווה ב'''אפיק רום''' מפותח דיו, נוצרת הסעה של לחות מהאזורים הטרופיים. לחות זו מגיעה לאזור ישראל, ואם התנאים מאפשרים זאת, מתרחשת [[קונבקציה]] ויצירה של ענני סופות רעמים ([[קומולונימבוס]]ים).