הבדלים בין גרסאות בדף "סחר בינלאומי"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: לעיתים
(עדכון שינויים)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
מ (בוט החלפות: לעיתים)
במהלך [[המאה ה-18|המאה השמונה עשרה]] הופיעו התאוריות של ה[[האסכולה הפיסיוקרטית|אסכולה הפיסיוקרטית]] וה[[לסה פר]] בצרפת ובאנגליה, שכפרו לחלוטין בטענות המרקנטיליסטיות. הוגים כ[[רישר קנטיון]] ו[[אדם סמית]] טענו כי מחסומי הסחר לא רק שאינם מועילים לצבירת העושר של אומה, הם גורמים לדלדולו. הפתרון, על כן, טמון ב"לסה פר" ו"לסה פסה": מילולית, תנו לנו לעשות, תנו לנו לעבור, הפחיתו את המכסים ותנו לסחר הבינלאומי להתקיים. פיתוח נוסף לתאוריה העניק [[דייוויד ריקרדו]], שפיתח בספרו "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי" (1815) את עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]] והראה כי סחר בינלאומי חופשי מתגמל לא רק את המדינה המפותחת והחזקה כי אם גם את המדינה החלשה והמפותחת פחות.
 
המדינה הראשונה שנענתה במידה כלשהי לקריאה זו הייתה [[בריטניה]]. לעתיםלעיתים מרצון ולעתיםולעיתים מאונס, הפחיתה בריטניה את מסי המעבר, המכסים והגבלות הסחר שהטילה. הצלחתה העצומה של בריטניה יוחסה על–ידי אומות אירופה גם לשינוי במדיניות הסחר שלה. בריטניה הפכה בתוך כמאה שנה, מאמצע המאה השמונה עשרה ועד אמצע המאה התשע עשרה, ממדינה ככל המדינות למעצמה שכוחה הכלכלי היה שקול כנגד זה של אירופה כולה. שינוי זה נתפש כסכנה, ואירופה כולה חשה לחקות את מדיניותה של בריטניה, במיוחד באמצעות כינון הסדרי סחר בלא חסמים, כמו ה[[צולפראיין]] (Zollverein, איחוד מכסים) במדינות ה[[גרמניה|גרמניות]]. במקביל, המשיכו להתקיים כמובן זרמים וחשיבה מרקנטיליסטיים, כפי שאפשר ללמוד מהמדיניות ה[[פרוטקציוניזם|פרוטקציוניסטית]] שניסה לכונן [[הנרי קליי]] ב[[ארצות הברית]], או רעיונותיהם של [[פרידריך ליסט]] ב[[גרמניה]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]] באנגליה לפיהם יש להגן על "תעשיות צעירות" או לא מפותחות עד שיבשילו.
 
לקראת סוף [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] ובתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] החלו התפישות התומכות בסחר חופשי לשקוע לטובת האוחזים במדיניות פרוטקציוניסטית ומרקנטיליסטית. [[ביסמרק]] בגרמניה אימץ מדיניות המתנגדת לסחר בינלאומי, ומדיניות דומה נפוצה גם ב[[ארצות הברית]]. מדינות אחרות, שהבולטות בהן היו בריטניה וצרפת, פנו למסלול של כיבוש [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], שעמד אף הוא בניגוד לרעיונות הסחר הבינלאומי וביקש שווקים "מובטחים" לסחר כזה.