סחר בין-לאומי – הבדלי גרסאות

המדינה הראשונה שנענתה במידה כלשהי לקריאה זו הייתה [[בריטניה]]. לעתיםלעיתים מרצון ולעתיםולעיתים מאונס, הפחיתה בריטניה את מסי המעבר, המכסים והגבלות הסחר שהטילה. הצלחתה העצומה של בריטניה יוחסה על–ידי אומות אירופה גם לשינוי במדיניות הסחר שלה. בריטניה הפכה בתוך כמאה שנה, מאמצע המאה השמונה עשרה ועד אמצע המאה התשע עשרה, ממדינה ככל המדינות למעצמה שכוחה הכלכלי היה שקול כנגד זה של אירופה כולה. שינוי זה נתפש כסכנה, ואירופה כולה חשה לחקות את מדיניותה של בריטניה, במיוחד באמצעות כינון הסדרי סחר בלא חסמים, כמו ה[[צולפראיין]] (Zollverein, איחוד מכסים) במדינות ה[[גרמניה|גרמניות]]. במקביל, המשיכו להתקיים כמובן זרמים וחשיבה מרקנטיליסטיים, כפי שאפשר ללמוד מהמדיניות ה[[פרוטקציוניזם|פרוטקציוניסטית]] שניסה לכונן [[הנרי קליי]] ב[[ארצות הברית]], או רעיונותיהם של [[פרידריך ליסט]] ב[[גרמניה]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]] באנגליה לפיהם יש להגן על "תעשיות צעירות" או לא מפותחות עד שיבשילו.