סחר בין-לאומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון שינויים תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 24:
במהלך [[המאה ה-18|המאה השמונה עשרה]] הופיעו התאוריות של ה[[האסכולה הפיסיוקרטית|אסכולה הפיסיוקרטית]] וה[[לסה פר]] בצרפת ובאנגליה, שכפרו לחלוטין בטענות המרקנטיליסטיות. הוגים כ[[רישר קנטיון]] ו[[אדם סמית]] טענו כי מחסומי הסחר לא רק שאינם מועילים לצבירת העושר של אומה, הם גורמים לדלדולו. הפתרון, על כן, טמון ב"לסה פר" ו"לסה פסה": מילולית, תנו לנו לעשות, תנו לנו לעבור, הפחיתו את המכסים ותנו לסחר הבינלאומי להתקיים. פיתוח נוסף לתאוריה העניק [[דייוויד ריקרדו]], שפיתח בספרו "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי" (1815) את עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]] והראה כי סחר בינלאומי חופשי מתגמל לא רק את המדינה המפותחת והחזקה כי אם גם את המדינה החלשה והמפותחת פחות.
המדינה הראשונה שנענתה במידה כלשהי לקריאה זו הייתה [[בריטניה]].
לקראת סוף [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] ובתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] החלו התפישות התומכות בסחר חופשי לשקוע לטובת האוחזים במדיניות פרוטקציוניסטית ומרקנטיליסטית. [[ביסמרק]] בגרמניה אימץ מדיניות המתנגדת לסחר בינלאומי, ומדיניות דומה נפוצה גם ב[[ארצות הברית]]. מדינות אחרות, שהבולטות בהן היו בריטניה וצרפת, פנו למסלול של כיבוש [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], שעמד אף הוא בניגוד לרעיונות הסחר הבינלאומי וביקש שווקים "מובטחים" לסחר כזה.
|