המלחמה הפונית השנייה – הבדלי גרסאות

השירות בצבא הרומי נחשב זכות וחובה של כל אזרח רומאי. באותה תקופה היה מקובל שרק אזרחים בעלי רכוש מינימלי זכאים לשרת בצבא. היו לכך שתי סיבות: הראשונה, שבאותה תקופה היה מקובל שהחיילים רוכשים בעצמם את כלי הנשק, המזון והלבוש. והשנייה הייתה אמונה מקובלת שרק אזרחים שכבר יש להם רכוש יכולים לשרת באמת את המדינה.{{הערה|שצמן, עמ' 244.}} [[גיוס חובה]] הונהג רק לעתיםלעיתים נדירות,{{הערה|שם=שצמן 245|שצמן, עמ' 245.}} אולם במהלך המלחמה הוא הופעל מספר פעמים בלית ברירה. החיילים חולקו ליחידה צבאית שנקראה [[לגיון]]. כל לגיון כלל 3,000 [[חיל רגלים כבד|רגלים כבדים]] מעולים שנקראו [[לגיונר]]ים, וכן 1,200 [[חיל רגלים קל|קלי נשק]].{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Polybius/6*.html#20 פוליביוס, ספר שישי, 20-21].}} מדי שנה גויסו 4 לגיונות.{{הערה|שם=שצמן 245}} בנוסף על כך גויסו חיילים מקרב הערים בעלות הברית הלטיניות והאיטלקיות. הגיוס מהערים השתנה בהתאם לכוח האדם שלהן וצרכיה של רומא.{{הערה|שם=שצמן 246|שצמן, עמ' 246.}} בעלות הברית תרמו [[חילות עזר של הצבא הרומי|חילות עזר]] שהורכבו מחיילים מאיכות משתנה, בהתאם לאזור שממנו גויסו. מספר חיילי בעלות הברית היה דומה למספר הרומאים, ולעתיםולעיתים אף עלה עליו.{{הערה|שם=שצמן 246}} חילות העזר היו מגוונים הרבה יותר מהלגיונות, והם השלימו את יכולות הלגיונות בעזרת מיומנויות מקומיות שנשאו אנשיהם. חלקם היו [[לוחמה הררית|לוחמי הרים]] מעולים, אחרים היו [[חץ וקשת|קשתים]] טובים, וכן הלאה. בנוסף לכך, תרמו בעלות הברית את החלק הגדול והאיכותי יותר של [[חיל פרשים בצבא הרומי|חיל הפרשים בצבא הרומי]].

בניגוד לקרתגו, ברפובליקה הרומית לא הייתה הפרדה בין הדרג הפוליטי לפיקוד הצבאי. ראשי המדינה (ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסולים]]) היו ראשי הצבא בפועל בשדה הקרב. כל שנה [[בחירות ברומא העתיקה|נבחרו]] שני קונסולים, וכל אחד מהם קיבל [[פרובינקיה]] מסוימת עם מינויו.{{ביאור|בהמשך השתנה מנהג זה, והפרובינקיות הוכרזו עוד בטרם נערכו הבחירות - זאת על מנת למנוע מצב שבו קונסול מסוים זוכה בבחירות ואז מקבל, בדרך לא דרך, פרובינקיה עשירה שיוכל למצוץ את לשדה.}} הקונסול היה מקבל כוחות צבא לפי הצורך, בהתאם למיקום הפרובינקיה. צבא קונסולרי תקני כלל שני לגיונות רומאים וכוחות בעלות הברית, בסך הכול כ-20,000 רגלים וכ-2,000 פרשים. אם המצב דרש זאת, ניתן היה להכפיל את הכוח העומד לרשות הקונסול. לעתיםלעיתים נדירות, התייצבו שני הקונסולים לקרב אחד בכוחות משולבים. אם שני הקונסולים היו נוכחים, היה הפיקוד נתון לאחד מהם לפי הטלת גורל יומית, או שהתחלף מדי יום: בימים הזוגיים פיקד אחד הקונסולים ובימים האי-זוגיים חברו.

הפיקוד העליון על הצבא נמסר לפוליטיקאי, לרוב בעל מאגיסטרטורה של [[פראיטור]] או [[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] או [[פרומגיסטראט]] (פרופראיטור ופרוקנוסול בהתאמה). לכן, פעמים רבות המצביא העליון היה חסר ניסיון פיקודי משמעותי, אם כי שירת בצבא במסגרת גיוס חובה. המצביא היה מאבד את ה[[אימפריום]] עם תום תקופת כהונתו. אף על פי שניסיון פיקודי לא היה תנאי הכרחי, פעמים רבות [[מגיסטראט]]ים רומאים בכירים היו בעלי ניסיון צבאי ניכר. בדרך כלל הכהונה הייתה מוגבלת לשנה אחת (בתקופת היותו פראיטור או קונסול) ולשנה אחת נוספת במסגרת תפקיד של פרוקונסול. אך לעתיםלעיתים המינוי הוארך לכמה שנים. הפרוקונסולים שהיו למעשה קונסולים או פראיטורים לשעבר, מונו על פי "[[סנאטוס קונסולטום|החלטת הסנאט]]" ולא על–פי חוק מיוחד, ולכן, כמו פעולות אחרות של [[הסנאט הרומי]], היו ניתנות לביטול על ידי [[אספת העם ברומא העתיקה|אסיפות העם]]. במהלך המלחמה נעשה צעד חריג במסגרתו מונה "[[דיקטטור]]" שהקונסולים הוכפפו לו. לצד הדיקטטור היה "[[מגיסטר אקוויטום]]" (תרגום מילולי: "אדון הסוסים", תרגום חופשי: "מפקד הפרשים"), ששימש למעשה כסגן הדיקטטור וייעץ לו.

חניבעל הביא עמו לאיטליה כ-50 [[פיל מלחמה|פילי מלחמה]]. במהלך המסע מתו רובם, ועד [[קרב טרביה]] שרדו רק מעטים מהם.{{הערה|Wise, Terence (2004) [1982]. Armies of the Carthaginian Wars, 265-146 BC. Osceola; Wellingborough: Osprey Publishing, pp. 13-14}} הקרתגים השתמשו לרוב בפילים מזן [[פיל צפון אפריקני]]. פילים אלו היו קטנים יותר מהפילים האסייתיים, אם כי אוזניהם היו גדולות יותר וגבם קעור. גובהם היה 2.5 מטר והם היו כנועים ונוחים לאילוף. משקלם היה כמעט 6 טון, והם נשאו על גבם מגדל שבתוכו ישבו שניים או שלושה אנשים, שהיו בעיקר קשתים או מטילי כידונים. מלבד זאת, היה גם נהג שכיוון את הפיל. במקרה שהפיל איבד שליטה, נהגו הקרתגים לתקוע [[גרזן]] או [[איזמל]] בין עיניו.{{הערה|שארל פיקאר, '''חיי יום יום בקרת חדשת''', [[הוצאת עם הספר]], [[1964]]. עמ' 141.}} לעתיםלעיתים נדירות השתמשו הקרתגים גם בפילים אסייתיים גדולים יותר אך קשים לשליטה.{{הערה|[http://nabataea.net/elephants.html ELEPHANTS AND THE NABATAEANS]}}{{הערה|[http://www.nytimes.com/1984/09/18/science/the-mystery-of-hannibal-s-elephants.html THE MYSTERY OF HANNIBAL'S ELEPHANTS]}}

|גנרל ממוצא [[נומידים|נומידי]], מפקד חיל הפרשים. נודע כאחד המפקדים היותר נועזים והפחות ממושמעים של חניבעל, אם כי חניבעל הפקיד בידיו לעתיםלעיתים קרובות משימות קריטיות ביותר. גורלו אינו ידוע.