אומברטו אקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל
שורה 24:
בספרו "בחיפוש אחר השפה המושלמת" הביע תמיכה בשפה הבינלאומית [[אספרנטו]], אם כי אינו דובר אותה.
 
חיבורים מאוחרים יותר מסמנים מעבר נוסף בכתיבתו של אקו - מפתיחתו של הטקסט לחופש פרשני פונה אקו אל הדרכים שבהן הטקסט יוצר צמצום מבני של דרכי הקריאה האפשריות ("פרשנות ופרשנות יתר" - Interpretation and Over-Interpretation). כדי לבסס עמדה זו נדרש אקו ל"קורא האידאליהאידיאלי", קורא שמשחזר מערכות קשרים מקסימליות בפרשנותו לטקסט. אקו גיבה את מחקריו אלו בהתעמקות במכניזמים "עודפים" של קריאה ובפרשנויות "פרנואידיות", כאשר בכך הוא מציב גבולות לחופש הקריאה. במסגרת זו ערך אקו מחקר היסטורי ותאורטי של ההנחות הפרשניות העומדות בבסיסן של פרשנויות "לא-לגיטימיות", כפי שאלו משתקפות בכתבים אוקלטיים ובטקסטים עם אג'נדות פוליטיות חריגות.
 
הדים לעבודותיו התאורטיות מצויים גם בסוגת הכתיבה הבאה שבה התנסה - הרומן הספרותי. ה[[רומן]] הראשון של אקו, "[[שם הוורד]]" (1980; Il Nome della Rosa), הפך לרומן האיטלקי הנמכר ביותר באיטליה ומחוצה לה. על ספר זה זכה בפרס הספרותי האיטלקי הבכיר [[פרס סטרגה]] (Premio Strega), המקביל ל[[פרס מאן בוקר]] בשפה האנגלית וגם ב[[פרס מדיסיס לסופר זר]] לשנת 1982. רומן זה הוא המשך אינטגרלי לכתיבתו האקדמית של אקו: הנושאים העיקריים ברומן מתמקדים בהקבלה בין הבלש ובין הקורא, ובדרכם של השניים לכפות על המציאות, או על הטקסט, [[סיפר|נרטיב]]ים "מוגזמים". הרומנים הנוספים של אקו, "[[המטוטלת של פוקו (ספר)|המטוטלת של פוקו]]", "האי של יום האתמול" ו"באודולינו" ביססו את מעמדו כאחד הסופרים העולמיים המובילים לקראת סוף [[המאה ה-20]].